ירושלמי נזיר ד׳:ב׳

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ וְאָמְרָה אָמֵן מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ בָטֵל. הֲרֵינִי נְזִירָה וְאַתָּה וְאָמַר אָמֵן אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.

הלכה: הוּתְּרָה הִיא הוּתַּר הוּא. הוּתַּר הוּא לֹא הוּתְּרָה הִיא. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְתוֹלֶה נִדְרוֹ בָהּ. בְּאוֹמֵר עַל מְנָת וְאַתְּ.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַבַּעַל שֶׁאָמַר. אֵין כָּאן נֵדֶר אֵין כָּאן שְׁבוּעָה. לֹא אָמַר כְּלוּם. זָקֵן שֶׁאָמַר. מוּפָר לֵיךְ בָּטֵל לֵיךְ. לֹא אָמַר כְּלוּם. אֶלָּא זֶה כְהִילְכָתוֹ וְזֶה כְהִילְכָתוֹ. הַבַּעַל אוֹמֵר. מוּפָר לֵיךְ בָּטֵל לֵיךְ. וְזָקֵן אוֹמֵר. אֵין כָּאן נֵדֶר אֵין כָּאן שְׁבוּעָה.