ירושלמי פאה ה׳:ד׳

משנה: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְצָרִיךְ לִיטּוֹל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה וּמַעֲשֵׂר עָנִי וּכְשֶׁיַּחְזוֹר לְבֵיתוֹ יְשַׁלֵּם דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עָנִי הָיָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה. הַמַּחֲלִיף עִם הָעֲנִיִים בְּשֶׁלּוֹ פָטוּר וּבְשֶׁל עֲנִיִים חַיָיב. שְׁנַיִם שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בְּאָרִיסוּת זֶה נוֹתֵן לְזֶה חֶלְקוֹ וּמַעֲשֵׂר עָנִי וְזֶה נוֹתֵן לְזֶה חֶלְקוֹ וּמַעֲשֵׂר עָנִי. הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה לִקְצוֹר אָסוּר בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמָן שֶׁקִּבְּלָהּ מִמֶּנָּה לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ אֲבָל אִם אָמַר לוֹ שְׁלִישׁ מַה שֶׁאַתָּה קוֹצֵר שֶׁלָּךְ מוּתָּר בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה וְאָסוּר בְּמַעֲשֵׂר עָנִי.

הלכה: תַּנִּי אַב וּבְנוֹ אִישׁ וּקְרוֹבוֹ שְׁנֵי אַחִין שְׁנֵי שׁוּתָפִין פּוֹדִין זֶה לָזֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנוֹתְנִין זֶה לָזֶה מַעֲשֵׂר עָנִי. אָמַר רִבִּי יוּדָן תָּבוֹא מְאֵירָה לְמִי שֶׁהוּא נוֹתֵן לְאָבִיו מַעֲשֵׂר עָנִי. אָמַר מְנַיִין שֶׁאִם הָיוּ שְנֵיהֶן עֲנִיִים.

מַה בֵּינָהּ לְקַדְמִיתָא אֶלָּא לִכְשֶׁתִּקְצוֹר שְׁלִישׁ הֲרֵי הִיא שֶׁלָּךְ. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר רִבִּי בּוּן הָדָא אָמְרָה שֶׁהַמּוֹכֵר זַכַּיי בְּפֵיאָה שֶׁהִיא מַתֶּרֶת אֶת הָעוֹמָרִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן תַּמָּן נִתְחַיְיבָה שָׂדֵהוּ בִרְשׁוּתוֹ בְּרַם הָכָא לֹא נִתְחַיְיבָה שָׂדֵהוּ בִרְשׁוּתוֹ.

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בַּר נַגָּרִי שַׁנְיָיה הִיא בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה שֶׁהֵן בַּעֲזִיבָה.