ירושלמי פסחים א׳:ה׳

משנה: וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה שְׁתֵּי חַלּוֹת שֶׁל תּוֹדָה פְּסוּלוֹת וּמוּנָּחוֹת עַל גַּג הָאִיצְטֳבָא. כָּל זְמַן שֶׁהֶן מוּנָּחוֹת כָּל הָעָם אוֹכְלִין. נִיטְלָה אַחַת תּוֹלִין לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. נִיטְלוּ שְׁתֵּיהֶן הִתְחִילוּ כָּל הָעָם שׂוֹרְפִין. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חוּלִין נֶאֱכָלִין כָּל אַרְבַּע וּתְרוּמָה כָּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִילַּת שֵׁשׁ:

הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כְּשֵׁירוֹת הָיוּ. מִשֵּׁם מַאי הוּא פוֹסְלָן. שֶׁלֹּא לִשְׁחוֹט עֲלֵיהֶן אֶת הַזֶּבַח. וְלֹא בִשְׁחִיטָה הֵן קְדֵישׁוֹת. וְיִפָּדֶה וְיֵאָכֵל. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. חוֹלִיָיא קוֹמוֹי לֹא אָכַל. וְאַתְּ אָמַרְתָּ. יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל. רִבִּי [חֲנִינָא] אָמַר. פְּסוּלוֹת הָיוּ. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְמַהֲרִין לְהָבִיא תוֹדוֹתֵיהֶן מִפּנֵי חָמֵץ שֶׁבַּתוֹדָה. וְאֵי אֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִישָּׁפֵךְ דָּמָהּ שֶׁלְאֶחָד מֵהֶן וְהִיא נִפְסֶלֶת.

תַּנֵּי. שְׁתֵּי פָּרוֹת חוֹרְשׁוֹת [בִּירוּשָׁלִַם.] וִירושָׁלִַם לֹא בְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מָלָאכָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׁר הִיא. נִרָאֵית כְּחוֹרְשׁוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁתֵּי נֵירוֹת דּוֹלְקִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁנֵי סַדִּינִין. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. וְלֹא פְלִיגִין. מָאן דְּאָמַר. שְׁתֵּי פָּרוֹת שְׁתֵּי נֵירוֹת. בַּחוֹל. מָאן דָּמַר. שְׁנֵי סַדִּינִין. בַּשַּׁבָּת.

רִבִּי חֲנַנְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְיִקְבְּעוּ לָהּ תְּקִיעָה. אָמַר לֵיהּ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה [אוֹמֵר. שֶׁמָּא] לְתָמִיד הֵן תוֹקְעִין [וְהֵן מִתְקַלְקְלִין]. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִּינָן. שָׁלשׁ לְהַבְטִיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה. וְשָׁלשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן כָּל עֶרֶב שַׁבָּת וְשַׁבָּת הֵן תוֹקְעִין וְאֵינָּן טוֹעִין. בְּרַם הָכָא אַחַת לְקִיצִּין הֵן. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן. אַף הֵן סְבוּרִין שֶׁמָּא לְתָמִיד הֵן תוֹקְעִין וְהֵן מִתְקַלְקְלִין.

לָמַּה. מִפְּנֵי קְדושָּׁתָהּ. אוֹ מִשׁוּם שֶׁאֵין אוֹכְלֶיהָ מְצוּיִין. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן. חַלּוֹת תּוֹדָה. אִין תֵּימַר שֶׁאֵין אוֹכְלֶיהָ מְצוּיִין. אֵילּוּ אוֹכְלֶיהֶן מְצוּיִין. אִין תֵּימַר מִפְּנֵי קְדושָּׁתָהּ. אֵילּוּ יֵשׁ לָהֶן קְדוּשָּׁה. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. כְּשֵׁירוֹת נִיטְלוּ (שֶׁיְּהוּ) [שׁוֹהִין] לָהֶן שָׁעָה אַחַת לַאֲכִילָתָן וְתוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. אִית לָךְ מֵימַר מִשׁוּם שֶׁאֵין אוֹכְלֶיהָ מְצוּיִין. לֹא מִפְּנֵי קְדושָּׁתָהּ. אוֹף הָכָא מִפְּנֵי קְדושָּׁתָהּ.

אָמַר רִבִּי יוּדָה בֵּן פָּזִי. נִרָאִין דְּבָרִים שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁהוּא אוֹמֵר מֵעֵין שְׁנֵיהֶן. אֲתֲאַ רִבִּי אָבוּן רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁהוּא אוֹמֵר מֵעֵין שְׁנֵיהֶן.