ירושלמי פסחים ז׳:ב׳

משנה: אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא בִּשְׁפּוּד וְלֹא בָּאֶסְכָלָה. אָמַר רִבִּי צָדוֹק מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאֶסְכָלָה. נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר יִקְלוֹף אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר עָלָיו יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ:

הלכה: צְלִי אֵשׁ. לֹא צְלִי שְׁפוּד. לֹא צָלִי קְדֵירָה. לֹא צְלִי אֶסְכָלָה. לֹא צְלִי [מַתֶּכֶת. וְלֹא] כָל דָּבָר.

מִכְוַת אֵשׁ. יָכוֹל מוֹרֶרֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה. [אִם מִחְיַת הַמִּכְוָה] יְכוֹל עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה צַלֱּקֵת. תַּלְמוּד לוֹמַר מִכְוַת אֵשׁ. הָא כֵיצַד. חָיְתָה לֹא חָיְתָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַטָּן צָרֶבֶת הַמִּכְוָה הִיא. עַד שֶׁתִּקְרוּם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם. וָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תַּמָּן צְלִי אֵשׁ. כִּי אִם צְלִי אֵשׁ. שִׁנָּה עָלָיו הַכָּתוּב לְעִיכּוּב. בְּרַם הָכָא וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה. מִכָּל מָקוֹם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַּמָא. תַּמָּן חוּקָּה תוֹרָה מְעַכֵּב. הָכָא מָה אִית לָךְ.

לֵית לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל צְלִי אֵשׁ. [אִית לֵיהּ. פֶּסַח מִצְרַיִם צְלִי אֵשׁ.] אֵין פֶּסַח הַדּוֹרוֹת צְלִי אֵשׁ. אְמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא עֲבַד תּוֹלְדוֹת אֵשׁ כְּאֵשׁ. וְרַבָּנִין עָבְדִין תּוֹלְדוֹת אֵשׁ כְּאֵשׁ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל חָלוּק עַל חֲכָמִים וְעוֹשֶׂה הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ.

אִילּוּ אָמַר לֹא תאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא נֶאֱמַר נָא. הָיִיתִי אוֹמַר. הִיבְהֲבוּ וּצְלָייוֹ מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר נָא. אוֹ אִילּוּ אָמַר. (לֹא) [אַל תֹּאכְלוּ] מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא אָמַר וּבָשֵׁל. הָיִיתִי אוֹמַר. שְׁלָקוֹ וּצְלָייוֹ יְהֵא מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר וּבָשֵׁל. אוֹ אִילּוּ אָמַר. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא אָמַר מְבוּשָּׁל. הָיִיתִי אוֹמַר. בִּישְּׁלוֹ וּצְלָייוֹ יְהֵא מוּתָּר. הֲוֵי צָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר נָא. וְצָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר [בָּשֵׁל. וְצָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר] מְבוּשָּׁל.

אָכַל כְּזַיִת נָא מִבְּעוֹד יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. מָאן דְּאָמַר. חַיָיב. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא מִכָּל מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר. פָּטוּרּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְקוּם אֲכוֹל צְלִי הוּא בְּבַל תֹּאכַל נָא. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְקוּם אֲכוֹל צְלִי אֵינוֹ בְּבַל תֹּאכַל נָא.

שָׁבַר בּוֹ עֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. מָאן דְּאָמַר. חַיָיב. וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ כו׳ מִכָּל מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר. פָּטוּר. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְקוּם אֲכוֹל צְלִי אֵינוֹ מִשּׁוּם וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְקוּם אֲכוֹל צְלִי הוּא מִשּׁוּם וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ.

נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁלְתַּנּוּר. פְּסוּל גּוּף [הוּא] וְנִשְׂרַף מִיַּד. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס. פְּסוּל מַכְשִׁיר [הוּא] וְטָעוּן צוּרָה. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת [יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ]. חִיָיה בַּר אָדָא בְּשֵׁם רִבִּי שִׂמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הָדָא דְתֵימַר בְּרוֹתַחַת. אֲבָל בְּצוֹנֶנֶת אָסוּר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. לֹא אָמְרָה הַתּוֹרָה. הוּא לֹא יִצְלֶה אֶת אֲחֵרִים. אֶלָּא הוּא לֹא יִצָּלֶה מַחְמַת אֲחֵרִים.