ירושלמי סנהדרין ח׳:ד׳

משנה: הָיָה אָבִיו רוֹצֶה וְאִמּוֹ אֵינָהּ רוֹצָה אָבִיו אֵינוֹ רוֹצֶה וְאִמּוֹ רוֹצָה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם רוֹצִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לֹא הָיְתָה אִמּוֹ רְאוּיָה לְאָבִיו אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

הלכה: הָיָה אָבִיו רוֹצֶה כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ אֵין אִמּוֹ רְאוּיָה לְאָבִיו. וְכָל מַה שֶׁיֵּשׁ לְאִמּוֹ לֹא מִשֶּׁלְּאָבִיו הֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בָּהוּ דַּהֲוָת נָסְבָה דִיּוּרִין וְעָבְדָת שֵׁירוּ וְגָנַב מִינְּהוֹן.