ירושלמי שבת י״ג:ג׳

משנה: הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ וְעַל מֵתוֹ כָּל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין. וְהַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן שִׁיעוּרוֹ כִּמְתַקֵּן:

הלכה: ג׳. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי בָּא. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. הַשּׁוֹחֵט חַטָּאתוֹ בַּשַּׁבָּת כִּיפֵּר וּמֵבִיא אֲחֶרֶת. וַאֲמַר אוּף הָכָא. לֹא יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. אֶלָּא כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ צוֹרֶךְ בְּגוּפוֹ שֶׁלְדָּבָר. אֲמַר לוֹן. תַּמָּן הוּא גָרַם לְעַצְמוֹ. בְּרַם הָכָא אַתְּ גָּרַמְתָּ לוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲפִילוּ תַמָּן אַתְּ גָּרַמְתָּ לוֹ. שֶׁאִילוּלֵא שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ שֶׁיָּבֹא הֵיאַךְ הָיָה מִתְכַּפֵּר לוֹ. הֲוֵי צוֹרֶךְ מֵימַר דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.

חֲבֵרַיָיא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. מַצָּה גְזוּלָה אֵינוֹ יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. אֲמַר לוֹן. תַּמָּן גּוּפָהּ עֲבֵירָה. בְּרַם הָכָא הוּא עָבַר עֲבֵירָה. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הוֹצִיא מַצָּה מֵרְשׁוּת הַיָּחִִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח.

תַּנֵּי. מַצָּה גְזוּלָה אָסוּר לְבָרֵךְ עָלֶיהָ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עַל שֵׁם וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בַּתְּחִילָּה. אֲבָל בַּסּוֹף לֹא דָמִים הוּא חַיָיב לוֹ. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. אֵין עֲבֵירָה מִצְוָה. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. אֵין מִצְוָה עֲבֵירָה. אָמַר רִבִּי אִילָא. אֵלֶּה הַמִּצְוֹת. אִם עֲשִׂיתָן כְּמִצְווֹתָן הֵן מִצְוֹת. וְאִם לָאו אֵינָן מִצְוֹת.