ירושלמי שבת ג׳:ח׳

משנה: נוֹתְנִין כֶּלִי תַחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה:

הלכה: הָכָא אַתְּ אָמַר. אֵין נוֹתְנִין כֶּלִי תַּחַת הַנֵּר. לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת. וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. נוֹתְנִין כֶּלִי תַחַת הַנֵּר. כָּאן שֶׁיֵּשׁ לוֹ צוֹרֶךְ בַּשֶּׁמֶן. וְכָאן אֵין לוֹ צוֹרֶךְ בַּנִּיצוֹצוֹת.

וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִן. בְּשֶׁעָשָׂה מְחִיצָה שֶׁלְּכֶלִים. אֲבָל אִם עָשָׂה מְחִיצָה שֶׁל מַיִם לֹא. מִן מַה דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. הָדָא אָמְרַה. אֲפִילוּ עָשָׂה מְחִיצָה שֶׁלְּמַיִם הִיא הַמַחֲלוֹקֶת.