ירושלמי שביעית ג׳:ה׳

משנה: אֲבָנִים שֶׁזִּיעֲזָעֲתָן הַמַּחֲרֵישָׁה אוֹ שֶׁהָיוּ מְכוּסּוֹת וְנִתְגַּלּוּ אִם יֵשׁ בָּהֶן שְׁתַּיִם שֶׁל מַשּׂוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם הֲרֵי אֵלּוּ יִינָּטְלוּ. וְהַמְּסַקֵּל אֶת שָׂדֵהוּ נוֹטֵל אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת וּמַנִּיחַ אֶת הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ. וְכֵן גַּרְגִּר שֶׁל צְרוֹרוֹת אוֹ גַל שֶׁל אֲבָנִים נוֹטֵל אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת וּמַנִּיחַ אֶת הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ אִם יֵשׁ הַתַּחְתּוֹן סֶלַע אוֹ קַשׁ הֲרֵי אֵלּוּ יִינָּטְלוּ.

הלכה: לֹא סוֹף דָּבָר בְּשֶׁזִּיעֲזָעֲתָן הַמַּחֲרֵישָׁה אֶלָּא אֲפִילוּ מַחֲרֵישָׁה עֲתִידָה לְזַעְזְעָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. אִם יֵשׁ בְּכָל אַחַת וְאַחַת שֶׁל מַשּׂוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּטְלוּ.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְלַקֵּט צְרוֹרוֹת מִתּוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ דִּי מְנַכֵּשׁ וִיהַב עִיסְבֵּיהּ עֲלֵיהוֹן. הָדָא דְתֵימָר בְבִקְעָה אֲבָל בֶּהָרִים וּבִטְרָשִׁים מוּתָּר וְטִיבוּ חָשַׁב לֵיהּ.