ירושלמי סוטה ח׳:ב׳

משנה: כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן וַיָּקוּמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִׁבְיָה וְכָל מַעֲרוּמֵיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל. עַל אוֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם אֵין מְרַחֲמִין עֲלֵיכֶם.

הלכה: כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאֵינוֹ כְגוֹן אֵילּוּ שֶׁהָיְתָה סִפֵּיקָה [בְיָדָם] לִמְחוֹת אַל יִמְחֶה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה. כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטָהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. רִבִּי בָּא בַּר יַעֲקֹב בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדֶיךָ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם לִשְׂרוֹף אִם לִתְלוֹת. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִיָיה. שֶׁאֵין לָךְ חָבִיב בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין וְהֵן בִּשְׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. לְמֵידִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוֹ לְכָאן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכָאן.