ירושלמי יבמות ט״ז:ט׳

משנה: אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי לֵוִי שֶׁהָלְכוּ לְצוֹעַר עִיר הַתְּמָרִים וְחָלָה אֶחָד מֵהֶם בַּדֶּרֶךְ וְהִנִּיחוּהוּ בַפּוּנְדָּק וּבַחֲזָרָתָם אָמְרוּ לַפּוּנדָקִית אַיּוֹ חֲבֵירֵינוּ נוֹמַת לָהֶם מֵת וּקְבַרְתִּיו וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ וְלֹא תְהֵא כֹהֶנֶת כַּפּוּנְדָקִית. אָמַר לָהֶן לִכְשֶׁתְּהֵא הַפּוּנדָקִית נֶאֱמֶנֶת. וְהַפּוּנדָקִית הוֹצִיאָה לָהֶן מַקְלֹו וְתַרְמִילוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהָיָה בְיָדוֹ.

הלכה: הַפּוּנדָקִית הוֹצִיאָה לָהֶן מַקְלוֹ וּמַנְעָלָיו וַאֲפוּנדָתוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהָיָה בְיָדוֹ. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חיננא. עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּי חַיָּה שֶׁהִיא נֶאֱמֶנֶת עַל אָתָר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטָא. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְגוֹי מְסִיחַ לְתוּמּוֹ. חַד אֲרִיסְטוֹן בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֵית הָדָא פְלִיג עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כָּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵשִִׁיב. לֵית כָּן כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטָא. אִית כָּן כְּהַהִיא דָמַר רִבִּי חֲנִינָה. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּחַיָּה שֶׁהִיא נֶאֱמֶנֶת עַל אָתָר.