ירושלמי יבמות ד׳:ו׳

משנה: תָּלָה בַקָּטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל וּבַגָּדוֹל עַד שֶׁיָּבוֹא מִמְּדִינַת הַיָּם וּבַחֵרֵשׁ וּבַשּׁוֹטֶה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ עָלֶיךָ מִצְוָה אוֹ חֲלוֹץ אוֹ יַיבֵּם.