ירושלמי יבמות ז׳:ג׳

משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן וּמֶת וְהִנִּיחָהּ מְעוּבֶּרֶת לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בַּתְּרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁלָּעוּבָּר. הָעוּבָּר פּוֹסֵל וְאֵינוֹ מַאֲכִיל דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָמְרוּ לוֹ מֵאַחַר שֶׁהֵיעַדְתָּה בָנוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וְאַף בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן וּמֵת וְהִנִּיחָהּ מְעוּבֶּרֶת לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בַּתְּרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁלָּעוּבָּר.

הלכה: אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עֲבָדֶיהָ יֹאכֵלוּ. עֲבָדָיו לֹא יֹאכֵלוּ. דִּלֹ כֵן הִיא אוֹכֶלֶת וַעֲבָדֶיהָ אֵינָן אוֹכְלִין. רִבִּי יֹאשִׁיָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם מִזּוֹ אֲפִילוּ הִיא לֹא תֹאכֵל. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֹא דְרִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג. לֹא אָמַר אֶלָּא מִזּוֹ אֲפִילוּ הִיא לֹא תֹאכֵל. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָמַר. צֵא וּרְאֵה הֵיאַךְ הַצִּיבּוּר נוֹהֵג. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְלֹא דְבַר הֲלָכָה זוֹ. אֶלָּא כָּל הֲלָכָה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת בְּבֵית דִּין וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ צֵא וּרְאֵה הֵיאַךְ הַצִּיבּוּר נוֹהֵג וּנְהוֹג. וַאֲנָן חָמֵיי צִיבּוּרָא דְּלָא מֵיכְלוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה אֵין העבד פּוֹסֵל אֶת מִי שֶׁהוּא רָאוּי לֶאֱכוֹל וְלֹא מַאֲכִיל אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֵאֱכוֹל.

תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵף מִשּׁוּם אַבָּיֵי. הָיָה בַת מַאֲכֶלֶת. רִבִּי אִימִּי בְשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁכֵּן הָיָה רְאוּיָה לְתוֹפְשָׂן מִן הַמְּזוֹנוֹת. וְאִשָּׁה אֵינָהּ רְאוּיָה לְתוֹפְשָׂן מִן הַמְּזוֹנוֹת. רְאוּיָה הִיא לִתְבוֹעַ כְּתוּבָּתָהּ וּלְאַבֵּד כְּתוּבָּתָהּ. וְקַשְׁיָא כְּתוּבָּה מִדְּבַר תּוֹרָה וּמָזוֹן הַבָּנוֹת מִדִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵיהֶן עוֹקְרִין דְּבַר תּוֹרָה. כְּמָאן דָּמַר. מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת.

אַשְׁכָּחַת אָמַר. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵה חָלוּק עַל ר׳ אבון. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם חִילְפַיי. רִבִּי וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי וּבַר הַקַּפָּר נִמְנוּ עַל [אֲוֵיר] אַשְׁקְלוֹן וְטִיהֲרוּהוּ מִפִּי רִבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁאָמַר. יוֹרְדִּין הָיִינוּ לְסִירְקִי שֶׁלְּאַשְׁקְלוֹן וְלוֹקְחִין חִטִּים וְעוֹלִין לְעִירֵינוּ וְטוֹבְלִין וְאוֹכְלִים בִּתְרוּמָתֵינוּ. לְמָחָר בִּיקְּשׁוּ לְהִימָּנוֹת עָלֶיהָ לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת וּמָשַׁךְ רִבִּי יִשְּׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אֶת יָדָיו. שֶׁהָיָה מִסְתַּמֵּךְ עַל בֶּן הַקַּפָּר. אָמַר לוֹ. בְּנִי. לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ [לִי]. לֹא מָשַׁכְתָּ אֶת יָדֶיךָ. וְהָיִיתִי אוֹמֵר לָךְ. אֶתְמוֹל אֲנִי טִימֵּאתִי וַאֲנִי טִיהָרְתִּי. עַכְשָׁיו אֲנִי אוֹמֵר לָךְ. שֶׁמָּא שֶׁנִּתְכַּבְּשָׁה מִדְּבַר תּוֹרָה הֵיאַךְ אֲנִי פוֹטְרָהּ מִדְּבַר תּוֹרָה. מֵאֵימָתַי הִיא טְמֵאָה מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים. אַשְׁכַּח תַּנֵּי בְשֵׁם אַבָּיֵי. מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. וְאָמַר. יְאוּת מַעְשְׂרוֹת מִדִּבְרֵיהֶן וּמָזוֹן הַבָּנוֹת מִדִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵיהֶן עוֹקְרִין אֶת דִּבְרֵיהֶן.

הָיוּ שָָׁם זְכָרִים מַאֲכִילָן. נְקֵיבוֹת אֵין מַאֲכִילוֹת. הָיוּ שָָׁם זְכָרִים מַאֲכִילָן. שֶׁהוּא סָפֵק אֶחָד. סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵבָה. וְסָפֵק מִדְּבַר תּוֹרָה לְהַחֲמִיר. נְקֵיבוֹת אֵינָן מַאֲכִילוֹת. שֶׁהֵן שְׁנֵי סְפֵיקוֹת. סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵיבָה. מִשֶׁנִּתְאָרְסָה סָפֵק עַד שֶׁלֹּא נִתְאָרְסָה. וְסָפֵק דִּבְרֵיהֶן לְהָקֵל. מַה נַפְשֵׁךְ. זָכָר הוּא כוּלָּהּ דִּידֵיהּ. נְקֵיבָה הִיא נָסְבָה חוּלְקָהּ עִימְּהֹן.