ישעיהו א׳:כ״ד-ל״א

נאם האדון. שהכל שלו ובידו לעקור אתכם מארצכם ולנטוע בה אחרים:

אביר ישראל. תקפו של ישראל:

הוי. ל' הזמנה והכרזה ודומה לו הוי ונוסו מארץ צפון (זכריה ב' י') וידעו הכל כי אנחם מצרי שהכעיסוני במעשיהם:

ואשיבה ידי עליך. מכה אחר מכה עד כלות הפושעים:

כבור. ל' בורית סבו"ן בלע"ז ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהילים כ״ד:ד׳) ע"ש שהוא מנקה הבגד מכתמיו:

סיגיך. האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערוב' רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעי' שהם הסיג:

כל בדיליך. בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל אשטיי"ס בלע"ז:

כבראשונה. אעמיד לכם שופטים כשרים:

עיר הצדק. כבתחלה צדק ילין בה:

במשפט תפדה. ע"י שיהיו בה עושה משפט:

תפדה. מעונותיה:

ושביה. עושי תשובה שבתוכה (בצדקה במצדיקים עצמם במשפט ובצדק' שבתוכה):

ושבר פושעים וגו'. שבכולן הוכיחן למעלה, והם פשעו בי, גוי חוטא, עזבו את ה':

פושעים. מורדים והעובדים לעכו"ם:

וחטאים. אלו עבריינים העוברים על שאר איסורין:

מאילים. לשון אלה מין אילן שקורין אולמ"א בלע"ז:

אשר חמדתם. לעבוד תחתיהם עבוד' כוכבים כענין שנאמר תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה (הושע ד׳:י״ג):

מהגנות. שם היו עובדים כוכבים כמה דאת אמר המתקדשים והמטהרים אל הגנות (לקמן סו יז):

נובלת עלה. העלה שלה נובלת כמוש פלישטיישנ"ט בלע"ז בבא עליו שרב או קרח הוא כמוש וליחלוחו אבד וכלה ואין נובל ל' רקבון כמו בלה שאין נו"ן נופלת באותו ל' אלא נובל ל' דבר הנלאה וכלה כמו מגזרת נבול תבול (שמות יח) כמו תנבול ומתרגמינן מילאה תילאה:

אשר מים אין לה. להשקות זרעיה בדבר שחוטאים בו משווה פורענותם:

החסון. התוקף שהיו אונסין את העניים וגוזלין אותן ומתחסנין בממון כמו שאמר למעלה וחברי גנבים יהיה אותו ממון לנעורת שמנערין מן הפשתן שהוא קל ונוח לישרף:

ופעלו. והעושה אותו תוקף יהיה לניצוץ אש ובערו זה בזה. ניצוץ אישטנציל"א בלע"ז ת"י ופועלו ועובד ידיהון ואין זה אחר ל' העברית שא"כ היה לו לינקד ופעלו חטף קמץ ויהא נבאר ל' פעול עכשיו שהוא נקוד מלאפום (ר"ל חולם) נבאר ל' פועל:

ואין מכבה. ת"י ולא יהא עליהון חייס: