ישעיהו כ״ו:ט״ז-י״ט

ה' בצר פקדוך. אינם מהרהרים אחר מדותיך:

צקון לחש. שפך שיח ותפלה:

מוסרך למו. בהיות מוסר יסוריך באין עליהם וכך היא תפלתם:

כמו הרה תקריב ללדת וגו'. כן היינו מפניך, רואים אנו צרות מתחדשות וסבורים אנו שהם מיני סימני ישועה וגאולה לפי שאנו מובטחים ליגאל מתוך צוקה וצורה כיולדה זו שהם מיני סימני ישועה וגאולה:

מפניך. מפני גזירותיך:

הרינו חלנו. חיל כיולדה כאלו ילדנו כאלו קרובים אנו להגאל והוא רוח ואין ישועה:

ישועות בל נעשה ארץ. בכל סבלינו וצרתינו אין אנו מכינים לנו ישועה:

ובל יפלו. ואין נופלין העמים שהם יושבי תבל שכבשו ומלאו את הארץ ויונתן תרגם בל יפלו ל' ונפלינו אני ועמך (שמות ל״ג:ט״ז) אין יושבי תבל יכולין לעשות פלא:

יחיו מתיך. כאן התפלל שיחיו הצדיקים בבקשה ממך יחיו אותן שמומתין עליך יצא דבר מלכות מלפניך לומר נבלתי יקומון נבלות עמי שנבלו עצמן עלי להם תהי תקומה זו חילוף למה שכתוב למעלה רפאים בל יקומו אבל אלו יקומון:

הקיצו ורננו. כל זה יאמר להם הקב"ה הקיצו ורננו ל' צווי הוא זה:

כי טל אורות טליך. כי נאה לך לעשות כן שיהא טל תורתך ומצותיך להם טל של אור:

וארץ רפאים תפיל. ולארץ ולעפר תפיל את ארץ רפאים שריפו ידיהם מתורתך:

רפאים תפיל. לפי שאמר ובל יפלו יושבי תבל חוזר ואומר אתה הפילם כי אין בצדקותינו כדי להפילם: