תנ״ך
ישעיהו ל״א
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל־סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל־רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּֽי־עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת־יְהֹוָה לֹא דָרָֽשׁוּ׃
רש״י
ועל סוסים. הבאים משם שהם קלים לרוץ:
ישענו. (כמו ולא שעו אל קדוש ישראל) כמו שעשה חזקיה שנ' (מלכים ב י״ח:ה׳) בה' אלהי ישראל בטח וימרוד במלך אשור:
וְגַם־הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע וְאֶת־דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל־בֵּית מְרֵעִים וְעַל־עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃
רש״י
ואת דבריו לא הסיר. אשר אמר והשיבך ה' מצרים באניות (דברים כ״ח:ס״ח) מדה כנגד מדה שאמרתי לך (שם) לא תוסיף עוד לראותה ואתה הלכת מדעתך סופך לילך בגלות על כרחך:
וקם. על עשרת השבטים שהם בית מרעים ועל מצרים אשר הם להם לעזרה:
וּמִצְרַיִם אָדָם וְֽלֹא־אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא־רוּחַ וַיהֹוָה יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיֽוּן׃ {ס}
רש״י
יטה ידו. שהקב"ה סומך הכל בידו וכשיטה אותה יפלו כזה שאוחז דבר בכפו וכשהוא מרכין כפו הוא נופל כך ומדרש אגדה וי"ת ירים יד מחת גבורתיה:
כִּי כֹה אָֽמַר־יְהֹוָה ׀ אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל־טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה כֵּן יֵרֵד יְהֹוָה צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל־הַר־צִיּוֹן וְעַל־גִּבְעָתָֽהּ׃
רש״י
כאשר יהגה. המיית קול כמו וכיונים הגו נהגה (לקמן נט):
אשר יקרא עליו מלא רועים. יאספון עליו בקריאת קול המון:
מלא רועים. אסיפת רועים וכן קראו אחריך מלא (ירמיהו י״ב:ו׳) וכן יחד עלי יתמלאון (איוב ט״ז:י׳) כולם ל' קיבוץ:
לא יענה. לא יכנע לא יעשה עצמו עני וכן לענות מפני (שמות יא) וכן וענה גאון ישראל (הושע ה׳:ה׳):
כן ירד. ולא יפחד מהמון האומות:
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהֹוָה צְבָאוֹת עַל־יְרוּשָׁלָ͏ִם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִֽיט׃
רש״י
פסוח. דילוג ויש עוד לפותרו לשון חייס:
והמליט. יוציא את ישראל מן הצרה ל' המלטה אישקמוציי"ר בלע"ז:
שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃
רש״י
שובו. למי שהעמקתם מחשבות היאך לסור ממנו וסרתם מעליו עתה שובו אליו:
כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִמְאָסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם יְדֵיכֶם חֵֽטְא׃
וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא־אִישׁ וְחֶרֶב לֹא־אָדָם תֹּאכְלֶנּוּ וְנָס לוֹ מִפְּנֵי־חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיֽוּ׃
וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם־יְהֹוָה אֲשֶׁר־אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}
רש״י
וסלעו ממגור יעבור. וחזקו מרוב פחד יחלוש:
וחתו מנס. מפני הניסים שיראו שהקב"ה עושה לישראל:
אשר אור לו בציון. שם יהיה האש מוכן לשורפם:
הוי. על הושע ועשרת השבטים היורדים מצרימה לעזרה אשר שלחו מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב י״ז:ד׳):