תנ״ך
ישעיהו ל״ג:ז׳-ט׳
חלק מ: פרק ל״ג
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיֽוּן׃
רש״י
מלאכי שלום. מלאכי שליחותם שהיו רגילין לבשר שלום מר יבכיון ואומרים נשמו מסילות שבת עובר אורח:
נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנֽוֹשׁ׃
רש״י
הפר. האויב ברית שכרת לישראל:
מאס ערים. ביזה בעיניו כל שונא אינו חושב אנוש:
אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּֽעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶֽל׃ {ס}
רש״י
אבל. ל' אבילות:
קמל. יבש ונכרת:
היה. ל' עבר הוא:
השרון. שם מחוז מרעה בהמות כמו ששנינו אילים ממואב עגלים משרון:
כערבה. חורבה:
ונוער. ל' תשנוק כמו (שמות יד) וינער ה':
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- פתוחה: הן לצדק פרשה פתוחה
- פתוחה: שמעו רחוקים פרשה פתוחה
- פרק ל״ג
הן אראלם צעקו חוצה. היה הנביא מתנבא נחמות ואומר שהפורענות כבר אכלוהו ומעתה אקום ואנשא לגאלם, הן על אראלים שלהם הוא המזבח כבר צעקו וספדו בחוצותם וברחובות' בבכי ונהי: