תנ״ך
ישעיהו מ״ט:י״ד-כ״א
חלק מ: פרק מ״ט
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְהֹוָה וַאדֹנָי שְׁכֵחָֽנִי׃
רש״י
הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן־בִּטְנָהּ גַּם־אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃
רש״י
התשכח אשה עולה. עולל שלה:
מרחם בן בטנה. מלרחם על בן בטנה:
גם אלה תשכחנה. אפילו אם אלה תשכחנה אנכי לא אשכחך:
הֵן עַל־כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִֽיד׃
רש״י
על כפים. על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד, ד"א על כפים מעל ענני כבוד כמו (איוב לב) על כפים כסה אור:
מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָֽרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵֽאוּ׃
רש״י
מהרו בניך. לשוב:
שְׂאִֽי־סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָֽאוּ־לָךְ חַי־אָנִי נְאֻם־יְהֹוָה כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּֽתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּֽה׃
כִּי חׇרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָֽיִךְ׃
רש״י
תצרי מיושב. תהי צרה מרוב יושבים שיבאו לתוכך יהי להם המקום צר מלבנות להם בתים:
עוֹד יֹאמְרוּ בְאׇזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר־לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה־לִּי וְאֵשֵֽׁבָה׃
רש״י
בני שכוליך. בנים שהיית שכולה מהם:
גשה לי. התקרב לצד אחר בשבילי ואשבה:
וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָֽלַד־לִי אֶת־אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה ׀ וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵֽם׃ {פ}
רש״י
גלמודה. שולדא בלע"ז:
וסורה. מוסרת מכל אדם הכל אומרים עלי סורו ממנה:
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: כה אמר פרשה סתומה
- סתומה: היקח מגבור פרשה סתומה
- פרק מ״ט
ותאמר ציון. היא היתה סבורה ששכחתיה: