ישעיהו ה׳:י״א-י״ז

מאחרי בנשף. לשתות יין בלילות:

יין ידליקם. בוער בם:

כנור ונבל. נימין יתרות יש בנבל מן הכנור ולמה נקרא שמו נבל שמנבל כל מיני כלי זמר במדרש תהלים:

תוף. של עור הוא:

וחליל. אבוב של קנה, (צלמיי"ל בלע"ז):

ואת פועל ה' לא יביטו. ובאורייתא דה' לא אסתכלו:

ומעשה ידיו לא ראו. עשו עצמם כאילו לא ראו את גבורותיו, ד"א לא קלסוהו שחרית יוצר אור ולא ערבית המעריב ערבים:

מבלי דעת. לפי שהיה לבם בלי דעת:

וכבודו מתי רעב. נכבדיו ימותו ברעב:

צחה צמא. צמא כנגד רוב משתיהם:

צחה. תרגום של צמאה:

לכן הרחיבה. מדה במדה הם הרחיבו נפשם לבלוע מאכל ומשת' לרוב ופערו פה לבלוע אף שאול תרחיב נפשה לבלוע:

ופערה. ופתחה:

לבלי חק. באין סוף ולמה לבלי חק לפי שלא היה בידם של אלו חק וקצבה לתפנוקיהם:

וירד. שם הדרה של ירושלים:

ועלז בה. העליזים שבה:

וישח. ויחלש תקוף גברין ולפי מדרשו זה הקב"ה שהם גרמו לו להראות כאיש נדהם וכן הוא אומר צור ילדך תשי (דברים ל״ב:י״ח) ואומר בעצלתים ימך המקרה (קהלת י׳:י״ח):

ויגבה ה' צבאות במשפט. כשיעשה משפטים בהם יגבה שמו בעולם, במשפט. יושטיצ"א בלע"ז:

והאל הקדוש. יתקדש בתוך הצדיקים הנשארים בכם:

ורעו כבשים כדברם. צדיקים הנמשלים כעדר הרחלים:

כדברם. כמנהגם ביושר ובמדה מכלכלים דבריהם במשפט ככבשים הללו, ורבותינו דרשו כדברם כמדובר בם נחמות הנדברות להם:

וחרבות מחים. בתי הרשעים שהם שמנים:

גרים יאכלו. הצדיקים שהם כגרים יאכלום:

מחים. שמנים כמו עולות מחים אעלה (תהילים ס״ו:ט״ו):