ישעיהו ה׳:כ״ד-ל׳

לכן. והיה הדבר הזה לכם וגו':

כאכול קש לשון אש. כאכול את הקש לשון אש:

וחשש. תירגם יונתן עמירא קשין של שבולין וכחשש אשר הלהבה תרפנו ותעשנו אפר:

כמק. כדבר הנימוק:

ופרחם. גדולתם כאבק העולה לפני רוח ומסתלקת כך תסתלק:

על כן. על מעשיהם הללו:

וירגזו ההרים. מלכי יהודה ושריהם:

כסוחה. כרוק וקיא הניסח מתוך גופו של אדם שהוא מאוס ובלשון חכמי' קרוי סחי וכן סחי ומאוס (איכה ג'):

בקרב חוצות. כן יהיו מאוסים בין הבבלים:

בכל זאת. הבאה עליהם:

לא שב אפו. לא נתקנו במעשיהם להשיב אפו מהם:

נטויה. להרע להם:

ונשא. הקב"ה נס לגוים, ירמוז להם רמזים להתאסף ולבא עליהם, נשיאת נס הוא כמו כלונס ארוך ונותנין בראשו בגד ועולין בראש הר גבוה ורואין אותו מרחוק והוא סימן לקיבוץ בני אדם וכן על עמים ארים נסי (לקמן מ"ט) וכן ושים אותו על נס (במדבר כא ח), כלונס פירקא בלע"ז ועל שם שהוא לאות קרוי נס:

ושרק. שיבליר בלע"ז אף הוא סימן לקיבוץ:

מקצה הארץ. שיבאו מרחוק לצור על ישראל:

קל יבוא. האויב עליהם כמו שמפרש והולך:

אין עיף ואין כושל בו. לא ייעף ולא יכשל במרוצתו לקיים ימהר יחישה שהם אומרים לפניו:

נפתח. לשון ניתר כמו ויפתח הגמלים (בראשית כד):

ולא נתק. ולא יראו שם סי' כשלון לירא ממני מלבא:

כצר. ת"י כטינרא כמו צור:

וגלגליו. אופני מרכבותיו:

שאגה. אימה זו תהיה עליכם כמו לביא:

ויפליט. יצילנו לטרפו מיד כל הבאים להצילה יפליט אישקמוצייר בלע"ז:

וינהום. אותו האויב על עם ה' הנזכר למעלה:

כנהמת ים. אשר יהמו גליו כן יבוא בחיילות הומות:

ונבט לארץ. לשון הבטה יביטו ישראל ויצפו שיעזרום מלכי ארץ שהם סומכין עליהם כענין שנאמר היורדים מצרים לעזרה (לקמן לא):

והנה חושך. שלא יהא עוזר להם, ונבט לשון נפעל כמו לא נפתח ולא נתק והוי"ו גורמת לו להסב הדיבור להבא אייר"ט איסגרד"י בלע"ז:

צר ואור חשך. כמו וכשל עוזר ונפל עזור (שם) מי שצר לו שבאת עליו הצרה וזה שבא להאיר לו שניהם חשכו ויש פותרין צר היא הלבנה שנתמעטה ואור היא החמה:

בעריפיה. בבא מאפליה שלה לשון יערף כמטר (דברים לב) וכן דרך בערוף מטר האור מאפיל: