תנ״ך
ישעיהו נ״ב:ד׳-ו׳
חלק מ: פרק נ״ב
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מִצְרַיִם יָֽרַד־עַמִּי בָרִֽאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקֽוֹ׃
רש״י
וְעַתָּה מַה־לִּי־פֹה נְאֻם־יְהֹוָה כִּֽי־לֻקַּח עַמִּי חִנָּם מֹשְׁלָו יְהֵילִילוּ נְאֻם־יְהֹוָה וְתָמִיד כׇּל־הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָֽץ׃
רש״י
מה לי פה. למה אני שוהא ומשהא בני כאן:
יהילילו. מתפארים לאמר ידינו רמה:
מנואץ. מתנאץ והרי זה דוגמת וישמע את הקול מדבר אליו (במדבר ח):
לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא כִּֽי־אֲנִי־הוּא הַֽמְדַבֵּר הִנֵּֽנִי׃ {ס}
רש״י
ידע עמי. כשאגאלם יכירו כי שמי אדון שליט ומושל כמשמעו:
לכן ביום. גאולתם יבינו כי אני הוא המדבר והנני קיימתי:
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: כי כה פרשה סתומה
- סתומה: מה נאוו פרשה סתומה
- פרק נ״ב
מצרים ירד עמו וגו'. הם המצריים היו להם קצת חוב עליהם שנעשו להם אכסניא וכלכלו' אבל אשור באפס ובחנ' עשקו: