ישעיהו נ״ז:ג׳-י״ד

קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י

נ״ז:ג׳

וְאַתֶּם קִרְבוּ־הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶֽה׃

רש״י

ואתם קרבו הנה. הנותרים משנסתלקו הצדיקים ותקבלו פורענותיכם:

בני עוננה. בני כשפים:

זרע מנאף. שהזכר מנאף:

ותזנה. הנקבה:

נ״ז:ד׳

עַל־מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל־מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלוֹא־אַתֶּם יִלְדֵי־פֶשַׁע זֶרַע שָֽׁקֶר׃

רש״י

על מי תתענגו. מאחר ששבתם מאחרי על מי תשענו להתענג בטובה אילו זכיתם אז תתענגו על ה' אבל עכשיו על מי תתענגו:

על מי תרחיבו פה. כשאתם מתעתעים ומלעיבים בנביאיו:

נ״ז:ה׳

הַנֵּֽחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כׇּל־עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִֽים׃

רש״י

הנחמים באלים. המתחממין בש"ז תחת אלה ואלון:

שוחטי הילדים. לקרבן עכו"ם:

סעיפי. נקרת הצורים וכן (שופטים ט״ו:י״א) אל סעיף סלע:

נ״ז:ו׳

בְּחַלְּקֵי־נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ גַּם־לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵֽם׃

רש״י

בחלקי נחל. אבנים אשר בנחל:

חלקך. בהם ירגמו אותך:

הם הם גורלך. להתעצב בהם למה כי גם להם שפכת נסך:

העל אלה אנחם. מלהרע לך:

נ״ז:ז׳

עַל הַר־גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם־שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָֽבַח׃

רש״י

שמת משכבך. משכב ניאופך לעכו"ם על ההרים הרמי':

נ״ז:ח׳

וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַֽתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרׇת־לָךְ מֵהֶם אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִֽית׃

רש״י

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך. למי שהוא מדמה אותה לאשה מנאפ' אשר נואפי' צופים וממתינים לפני פתח ביתה והיא לבה וזכרונה אל הדלת והמזוזה איך תפתח ותצא אליהם:

כי מאתי גלית ותעלי. אצלי היית שוכבת וגלית הכיסוי שהיו מכוסי' יחד ותעלי מאצלי:

הרחבת משכבך. לקבל בו נואפי' הרבה:

ותכרת לך. ברית מהם:

אהבת משכבם. כשחזית לך יד ומקום להראות להם אהבתך:

יד. אייש"י בלע"ז וכן ראו חלקת יואב אל ידי (ש"ב יד):

נ״ז:ט׳

וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד־מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד־שְׁאֽוֹל׃

רש״י

ותשורי למלך בשמן. ואני מתחלה גדלתיך והיית מקבלת פני מלכך בכל מיני תפנוקים, ותשורי לשון ראיית פנים כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז) וכן (שמואל א ט׳:ז׳) ותשורה אין להביא דורון של הקבלת פנים:

ותשלחי ציריך. שלוחייך למרחוק לגבות מס ממלכי האומות:

ותשפילי. את חזקי האומות עד שאול כן תרגמו יונתן:

נ״ז:י׳

בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת עַל־כֵּן לֹא חָלִֽית׃

רש״י

ברוב דרכך יגעת. נתעסקת בצרכייך למלאות תאותך להרבות הונך:

לא אמרת נואש. אתייאש מאלו ולא אחיש עוד לעסוק בהן כי בתורה ובמצות אתן לב:

חית ידך מצאת. צורך ידך מצאת הצלחת במעשיך:

על כן לא חלית. לא נחלה לבך לדאג על עבודתי לעסוק בתורה חית. לשון ערבי הוא צורך:

נ״ז:י״א

וְאֶת־מִי דָּאַגְתְּ וַתִּֽירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ לֹא־שַׂמְתְּ עַל־לִבֵּךְ הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם וְאוֹתִי לֹא תִירָֽאִי׃

רש״י

ואת מי דאגת. ממי נתייראת:

כי תכזבי. כי פסקת לך מעבודתי וכזבת בי כמו לא יכזבו מימיו (לקמן נח) כל האדם כוזב (תהילים קט״ז:י״א) פליינצ"א בלע"ז וכן כל לשון כזב מי שבוטחין עליו והוא כוזב ובוגד:

הלא אני מחשה. שהחשתי על כמה פשעים שפשעת בי:

נ״ז:י״ב

אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילֽוּךְ׃

רש״י

אני אגיד צדקתך. אני תמיד מגיד לך דברים שאם תעשי אותם תצדקי:

ואת מעשיך. שאתה עושה שלא ברצוני לא יועילוך בעת רעתך:

נ״ז:י״ג

בְּזַֽעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת־כֻּלָּם יִשָּׂא־רוּחַ יִקַּח־הָבֶל וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל־אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר־קׇדְשִֽׁי׃

רש״י

בזעקך יצילוך קבוציך. יקומו נא קבוצו' אלילי' ופסילים ומכחישי תורה אשר קבצת ויצילוך בזעקך מצרתך הלא את כולם ישא רוח ולא יוכלו להציל:

נ״ז:י״ד

וְאָמַר סֹֽלּוּ־סֹלּוּ פַּנּוּ־דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּֽי׃ {ס}

רש״י

ואמר סלו סלו. כה אמר הנביא בשמי לעמי כבשו מסילה סלולה פנו יצר הרע מדרכיכם:

הרימו מכשול. סלקו האבנים שאתם נכשלי' רגליכ' בהם הם הירהורי רשע:

לאן עכשיו

להמשיך לקרוא

סתומה: ובני הנכר פרשה סתומה
סתומה: כי כה פרשה סתומה
פרק נ״ז