תנ״ך
ישעיהו ז׳:ג׳-ו׳
חלק מ: פרק ז׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶֽל־יְשַֽׁעְיָהוּ צֵא־נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל־קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל־מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵֽס׃
רש״י
אל קצה תעלת. שם תמצאהו תעלת פושי"ר בלע"ז:
ברכה. כעין מקוה מים שעושים לדגים:
העליונה. במורד ההר ויש ברכה אחרת למטה הימנה בתחתיתו:
שדה כובס. שדה שהכובסים שוטחים שם בגדים לנגבם כך תירגם יונתן ורבותינו דרשו נכנע אחז לפני ישעיהו ושם על ראשו אוכלא דקצרי כפה עליו כלי פי' כלי מנוקב של כובסים שמזלפין בו מים על הבגדים:
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל־תִּירָא וּלְבָֽבְךָ אַל־יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בׇּחֳרִי־אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃
רש״י
השמר. שב בשלום כיין על שמריו:
זנבות האודים העשנים. יהיו בעיניך כזנבות אודים שכבתה שלהבת שלהם אודים טיצונ"ש בלעז:
יַעַן כִּֽי־יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה אֶפְרַיִם וּבֶן־רְמַלְיָהוּ לֵאמֹֽר׃
נַעֲלֶה בִֽיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן־טָֽבְאַֽל׃ {פ}
רש״י
ונקיצנה. נעוררה במלחמה:
ונבקיענה אלינו. נשוה אותה עמיו כבקעה זו שהיא שוה וכן ת"י ונשוינון עמנא, שיהיו שוין עם עשרת השבטים במלך אחד:
את בן טבאל. בן הטוב אלינו כן ת"י ויש לפרש טוב אל אשר לא טוב בעיני המקום ובגימט' של אותות אלב"ם טבאל הוא רמלא ט"ר ב"ם א"ל בן טבאל בן רמלא:
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: הוי גבורים פרשה סתומה
- סתומה: והיה ביום פרשה סתומה
- פרק ז׳
ושאר ישוב בנך. שארית מעט שישובו אלי על ידך והם כבנך: