ישעיהו ט׳:י״ג-כ׳

כפה ואגמון. לשון מלכים ושלטונים:

כפה. ארקוול"ר בלעז כלומר אותם החופפים עליהם ככיפה זו:

ואגמון. ואף היא כיפה קטנה וע"ש שכפופה כאגמון קורא לה אגמון ובברייתא דשמואל מצינו שיש מזלות ברקיע ממונים ואלה שמותם וכאן אמר הנביא שכל חכמיהם המתנבאי' להם וחוזים בכוכבים את הבאות עליהם יכרית ה' מהם:

מאשרי. מדריכי כמו באשורי אחזה רגלי (איוב כ״ג:י״א), ומאושריו שלמדו דרכי מדרכי התועה סא"א:

ומאושריו מבולעים. הדורכים בדרך המתעי' המאשרים אותם בדרכים הללו דרכים מסותרים ונבוכים שאין פתח לצאת מהם ולשון בילוע נופל על הדרך כענין שנאמר במקום אחר עמי מאשריך מתעים ודרך אורחותיך בלעו (לעיל ג'):

ומרע. רשע כמו זרע מרעים (לעיל א'):

כי בערה כאש רשעה. רשעתם תבער בהם ותאכלם כאש:

שמיר ושית. שלהם תאכל המורדים והפושעים שבהם:

ותצת בסבכי היער. בדלת העם, סבכי ענפים:

ויתאבכו גאות עשן. יהיו נבוכים ומסוגרים בחוז' עשן התבערה, ויתאבכו כל לשון נבך אין יסוד תיבה אלא בך כמו מבכי נהרות (איוב כ״ח:י״א) עמק הבכא (תהלים פד) והנון באה לו לפרקים וכאן בא בו אל"ף במקום נו"ן כמו אלף של אבחת חרב (יחזקאל כ״א:כ׳) ואל"ף של אחוותי באזניכם (איוב יג):

נעתם ארץ. יונתן תירגם חרוכ' ארעא וקשה בעיני לפרש כן, שהיה לו לומר נעתמה הארץ ואחרי שאין לו דמיון במקרא לא לשון התרגום ולא לשון אחר אני מפרשו לפי עניינו בעברת הקב"ה נעתם העשן הזה לארץ והוא לשון נגזר על הארץ או לשון נתך והגיע לארץ:

ויגזור על ימין. יבוזו וישללו זה את זה על ימין או על שמאל ולא ימצא להם:

איש בשר זרעו. ת"י גבר נכסיה קריביה יבזון:

מנשה את אפרים. מנשה יתחבר עם אפרים:

ואפרים את מנשה. עם מנשה ויחדו המה יתחברו על יהודה: