ירמיהו י״ז:א׳-ד׳

בעט ברזל. משל הוא כלומר חקוקה בשיקוע ואין נוחה למחוק, ומדרש אגדה בעט ברזל בצפורן שמיר על ידי ירמיה שנקרא עמוד ברזל ועל ידי יחזקאל שנאמר לו כשמיר חזק מצור נתתי מצחך:

חרושה. חקוקה כזה שהוא חורש בעומק:

על לוח לבם. שאינם שוכחין עכו"ם שלהם:

כזכור בניהם מזבחותם. כזכירת בניהם כן היתה להם זכירת מזבחותם כאדם שיש לו געגועין על בנו:

ואשריהם. אשר על עץ רענן על עץ כמו אצל וכת"י תחות כל אילן עבוף:

הררי בשדה. ירושלים היושבת בהר המישור כל סביב העיר מישור שדה ול' הררי כמו ערבי (ישעיה יג) על שם שיושב בערבה מונטיינד"ש בלעז יושבי ההר (ס"א יושבת ההר):

חילך. כמו ממונך:

במותיך בחטאת. במותך עשויות בחטא לשם עכו"ם בכל גבוליך:

ושמטתה. על כרחך תשמט ארצך את אשר לא שבתה בשבתותיכם שאמרתי לכם ושבתה הארץ (ויקרא כ״ה:ב׳):

ובך. אנקם מחמת נחלתך אשר נתתי לך שלא עשית רצוני להשמיטה, ד"א ובך מנחלתך ובך אנקם מנחלתך שאגלה אותך ממנה:

כי אש קדחתם באפי. יקדתם בנחירי: