ירמיהו ב׳:כ״ט-ג׳:ה׳

למה תריבו. איך תבואו להתווכח בריב ולומר לא חטאנו:

כולכם פשעתם בי. אף הצדיקים במשמע היינו דאמרי אינשי בהדי הוצא לקיא כרבא:

לשוא הכיתי. על חנם כי לא הועיל שיקחו מוסר:

אכלה חרבכם. את נביאכם, הרגתם את זכריה וישעיה:

ראו דבר ה'. הוציא להם צנצנת המן אמר להם ראו כאן מה דבר ה' מועיל המדבר הייתי לישראל. ל' תימה הוא לכך נקודה מ"ם רפי וה"א בחטף פתח כלום נדמה לאבותיכם שהוא מדבר כשהלכו בו שהורדתי להם לחם זה דבר יום ביומו:

מאפליה. ל' חשך:

מדוע אמרו עמי רדנו. נבדלנו ממך כמו הרודה פת מן התנור כך מדרש רבי תנחומא ומנחם פירש רדנו ל' ירידה ועוד פנים אחרים:

תיטיבי. תקשטי עצמך לקראת נואפיך כמו (מלכים ב ט) ותיטב ראשה דאיזבל בפר' יהוא:

גם את הרעות למדת. חזרת על כל רוע דרך ללמוד את המקולקלת שבכולם:

גם. ל' אפילו לכן. ל' שבועת אמת אך את הדרך הרעה שבכל הדרכים למדת לעצמך:

למדת. הנהגת:

במחתרת מצאתים. לא מצאת אותם במחתרת כשהרגת אותם:

מצאתים. כה יאמר לנקבה ל' פעלת, והרבה יש בספר (יחזקאל ט"ז, נ"ח) את נשאתים:

כי על כל אלה. שהיו מוכיחים אותך בדברים האלה:

ותאמרי. בלבך:

כי נקיתי. אשר זכאה אני נפשי:

נשפט אותך. בא עמך במשפט:

תזלי. לשון זלזול:

לשנות את דרכך. לעזוב אותי ולסמוך על מצרים לעזרה בימי יהויקים וצדקיהו (לקמן ל"ו):

לשנות. ל' שינוי:

כאשר בושת מאשור. שסמך אחז עליו ויצר לו ולא חזקו כמה שנאמר (בד"ה כח):

לאמר הן ישלח וגו'. יש לי לומר שאין עוד את ראוי לי כי כן דרך המשלח את אשתו והלכה לה וגו':

ואת זנית רעים רבים. עם אוהבים רבים ואעפ"כ שובי אלי:

ושוב אלי. כמו עשות ולשוב אלי אני עוסק בך:

שפים. יבלי מים:

לא שוגלת. ל' פלגש:

ישבת להם. להיות נכונה לקראתם:

כערבי. יושב אוהלים שהוא תמיד מצוי בחוץ במדברות ועל שם כך הוא קרוי ערבי ששוכן בערבה:

ומלקוש. כמטר היורד בניסן על המלילות ועל הקשין ומלקוש טרדיו"א בלעז:

הלוא מעתה. הלואי שבת מרעתך וקראת לי אבי ואם תעשי כך הינטור לך אדוניך לעולם את אשר חטאת לו אם ישמור לנצח לא ישמור:

הנה דברת. בפיך לא נבוא עוד אליך ואותה הרעה תעשי ולא תתני לב לשוב:

ותוכל. ונצחת למרוד: