תנ״ך
ירמיהו ה׳
חלק מ: פתוחה: שוטטו בחוצותפתוחה: הגידו זאתסתומה: עלו בשרותיהסתומה: לכן כהסתומה: שמה ושערורה
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם וּרְאוּ־נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם־תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם־יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָֽהּ׃
וְאִם חַי־יְהֹוָה יֹאמֵרוּ לָכֵן לַשֶּׁקֶר יִשָּׁבֵֽעוּ׃
יְהֹוָה עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה הִכִּיתָה אֹתָם וְֽלֹא־חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשֽׁוּב׃
רש״י
הכיתה אותם. ולא נעשו חולים על המכה לשום על לבם לשוב מרעתם:
קחת. כמו לקחת:
וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ־דַּלִּים הֵם נוֹאֲלוּ כִּי לֹא יָֽדְעוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶֽם׃
רש״י
ואני אמרתי. הנביא אומר כך אך דלים הם מחכמ' אלו שאני מדבר עמהם:
נואלו. לשון אויל כתרגומו איטפשו:
אֵֽלְכָה־לִּי אֶל־הַגְּדֹלִים וַאֲדַבְּרָה אוֹתָם כִּי הֵמָּה יָֽדְעוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל נִתְּקוּ מוֹסֵרֽוֹת׃
רש״י
אלכה לי אל הגדולים. הם ישמעו אך לא הועלתי וגם המה יחדו שברו עולו של הקב"ה מעליהם:
עַל־כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשׇׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל־עָרֵיהֶם כׇּל־הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶֽם׃
רש״י
אריה. מלכות בבל:
זאב. מלכות מדי:
נמר. מלכות אשור:
יטרף. באדום:
זאב ערבות. לשון ערבה ושוחה זאב המדבר:
שוקד. ממהר ומנחם חברו עם ל' שמירה כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח׳:ל״ד) י"ת לשון אריבה:
אֵי לָזֹאת (אסלוח) [אֶֽסְלַֽח־]לָךְ בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם וַיִּנְאָפוּ וּבֵית זוֹנָה יִתְגּוֹדָֽדוּ׃
רש״י
אי לזאת. אסלח לך בתמיה שמא לזאת אסלח לך ומנחם פירש אי כמו אין אשר בניך עזבוני ואשביע אותם כל טוב:
יתגודדו. יתקבצו גדודים:
סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָֽלוּ׃
רש״י
סוסים מיוזנים משכים היו. בכל בקר היו משכים לאור בקר בהשכמה:
יצהלו. ל' זה נופל על הסוסים מקול מצהלות אביריו (לקמן ח) לשון צהלה אנוויישמינ"ט בלעז:
הַעַל־אֵלֶּה לֽוֹא־אֶפְקֹד נְאֻם־יְהֹוָה וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִֽׁי׃ {ס}
עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ וְכָלָה אַֽל־תַּעֲשׂוּ הָסִירוּ נְטִישׁוֹתֶיהָ כִּי לוֹא לַיהֹוָה הֵֽמָּה׃
רש״י
בשרותיה. ל' מישור ומנחם חברו ל' חומה עם אדלג שור (תהילים י״ח:ל׳) אך לא יתכנו נטישותיה צי"ש בלעז שהם שרשי כרם להיות נחשבים עם החומות ולא עם המישור, ואני אומר שרותיה ל' שורות הכרם וי"ת בשרותיה בקירוהא ונטישותיה ברניתהא:
כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
כִּֽחֲשׁוּ בַּיהֹוָה וַיֹּאמְרוּ לוֹא־הוּא וְלֹֽא־תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶֽה׃
רש״י
ויאמרו לא הוא. לא מן קדמוהי אתיא עלנא טבתא:
וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶֽם׃ {ס}
רש״י
והנביאים יהיו לרוח. כתרגומו ונביי שקרא יהון ללמא כלומר הנבואה שניבאים לנו נביאי שקר בשמו של הקב"ה דבריהם יהפכו להבל והדבור של קדושה שהם אומרים לנו בשם הקב"ה אינן בהם:
כה יעשה להם. הנביא אומר לאומרים זאת כה יעשה להם כאשר אמר ה' לי ומה אמר ה' לי יען דברכם את הדבר הזה וגו':
לָכֵן כֹּֽה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים וַאֲכָלָֽתַם׃
רש״י
ואכלתם. ותאכל אותם:
הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם גּוֹי מִמֶּרְחָק בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהֹוָה גּוֹי ׀ אֵיתָן הוּא גּוֹי מֵֽעוֹלָם הוּא גּוֹי לֹא־תֵדַע לְשֹׁנוֹ וְלֹא תִשְׁמַע מַה־יְדַבֵּֽר׃
רש״י
איתן. תקיף:
גוי מעולם הוא. מימי קדם התחיל למרוד בי בדור הפלגה בארץ שנער:
אַשְׁפָּתוֹ כְּקֶבֶר פָּתוּחַ כֻּלָּם גִּבּוֹרִֽים׃
רש״י
אשפתו. מקום נרתק החצים:
וְאָכַל קְצִֽירְךָ וְלַחְמֶךָ יֹֽאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ יֹאכַל צֹֽאנְךָ וּבְקָרֶךָ יֹאכַל גַּפְנְךָ וּתְאֵנָתֶךָ יְרֹשֵׁשׁ עָרֵי מִבְצָרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵנָּה בֶּחָֽרֶב׃
רש״י
ירושש ערי מבצריך וגו'. הרי זה מקרא מסורס ירושש בחרב את ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה:
ירושש. ימסכן:
בחרב. על ידי גייסות וכן הוא אומר וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו):
וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם־יְהֹוָה לֹא־אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָֽה׃
וְהָיָה כִּי תֹאמְרוּ תַּחַת מֶה עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לָנוּ אֶת־כׇּל־אֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהֵי נֵכָר בְּאַרְצְכֶם כֵּן תַּעַבְדוּ זָרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָכֶֽם׃ {פ}
הַגִּידוּ זֹאת בְּבֵית יַעֲקֹב וְהַשְׁמִיעוּהָ בִיהוּדָה לֵאמֹֽר׃
שִׁמְעוּ־נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָֽעוּ׃
הַאוֹתִי לֹא־תִירָאוּ נְאֻם־יְהֹוָה אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חׇק־עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻֽנְהוּ׃
רש״י
האותי לא תיראו. הלא הים שאינו דואג מפני הפורעות ואינו מצפה לקיבול שכר ירא מפני ואינו עובר הגבול אשר שמתי סביביו:
תחילו. ל' פחד:
ויתגעשו. גליו ומרומם לעבור הגבול ולא יוכלו לעבור:
והמו גליו. שאון קול גדול:
ולא יעברנהו. הגלים לא יעברו הגבול:
וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵֽכוּ׃
וְלֽוֹא־אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם (וירה) [יוֹרֶה] וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמׇר־לָֽנוּ׃
רש״י
יורה ומלקוש. כתרגום בכיר ולקיש:
שבועות חוקות קציר. שבעה שבועות שחקק לנו בהן שתי חוקות קציר חק העומר וחק שתי הלחם:
ישמר לנו. שיהא הקציר בזמנו:
עֲוֺנוֹתֵיכֶם הִטּוּ־אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּֽם׃
רש״י
הטו אלה. הטו החוקות האלה מעליכם שאינם שומרים לכם ואתם כלים ברעב:
כִּֽי־נִמְצְאוּ בְעַמִּי רְשָׁעִים יָשׁוּר כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים הִצִּיבוּ מַשְׁחִית אֲנָשִׁים יִלְכֹּֽדוּ׃
רש״י
ישור. יארוב וכן למען שוררי (תהילים ה׳:ט׳) ל' אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז):
כשך יקושים. כאשר ישוך היקוש שעושין ללכוד צביים ביער כשרגלו בא לתוכו והוא נושכו ומחזיקו ברגלו ונלכד וקורין לו פיי"ד בלעז:
הציבו משחית. צינבי"ל בלעז כן עושין אורבים על עיר או על דרך:
הציבו. כמו מצב פלשתים (סא"א):
כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה עַל־כֵּן גָּדְלוּ וַֽיַּעֲשִֽׁירוּ׃
רש״י
ככלוב. הוא מקום שמפטמין בו עופות וכן תרגמו יונתן כבית פיטמא ובלעז פרנ"ק:
שָֽׁמְנוּ עָֽשְׁתוּ גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָֽטוּ׃
רש״י
עשתו. ל' עשת שן (שיר ה) גוף עב ובלעז אישפישור"ט:
עברו דברי רע. אם באת רעה או עבירה לידם לא נטו ממנה אלא עברו בה ועשאוה:
לא דנו דין יתום. למען יצליחו:
הַעַל־אֵלֶּה לֹֽא־אֶפְקֹד נְאֻם־יְהֹוָה אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִֽׁי׃ {ס}
שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה נִהְיְתָה בָּאָֽרֶץ׃
רש״י
שמה. תמהון:
ושערורה. דבר מגונה לכל ומהו דבר התמהון הנביאים נבאים שקר ואומרים הוו גוזלין ואונסין והכהנים שהם שופטי העם ונוגשיהם ירדו את העם על ידי הנביאים כלומר לאחריהם כמו (שמואל ב ט״ז:ו׳) והמלך עובר וכל העם עוברים על ידו (רודף) (ס"א דדוד) אחריו אף כאן על ידיהם אחריהם לעשות כדברי הנביאים:
הַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר וְהַכֹּֽהֲנִים יִרְדּוּ עַל־יְדֵיהֶם וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן וּמַֽה־תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָֽהּ׃
ה' עיניך. הלא הם בעלי אמונה להטיב ולמה בגדו אלה בך ואין מבקשין אמונה: