Bamidbar 12:1-3 במדבר י״ב:א׳-ג׳

ותדבר. אֵין דִּבּוּר בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לָשׁוֹן קָשָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת" (בראשית מ"ב), וְאֵין אֲמִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ" (בראשית י"ט), "וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי" (פסוק ו), כָּל נָא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה (ספרי):

[Miriam] spoke. דִּבּוּר always connotes harshness, as it says, “The man who rules the land spoke harshly with us.” But אֲמִירָה always connotes pleading, as it says, “He said, please, my brothers, do not be wicked,” “He said, please hear my words.” נָא always connotes a request.

ותדבר מרים ואהרן. הִיא פָתְחָה בְדִּבּוּר תְּחִלָּה, לְפִיכָךְ הִקְדִּימָהּ הַכָּתוּב, וּמִנַּיִן הָיְתָה יוֹדַעַת מִרְיָם שֶׁפֵּרֵשׁ מֹשֶׁה מִן הָאִשָּׁה? רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִרְיָם הָיְתָה בְצַד צִפּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה צִפּוֹרָה, אָמְרָה אוֹי לְנְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ אִם הֵם נִזְקָקִים לִנְבוּאָה, שֶׁיִּהְיוּ פוֹרְשִׁין מִנְּשׁוֹתֵיהֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּעְלִי מִמֶּנִּי, וּמִשָּׁם יָדְעָה מִרְיָם וְהִגִּידָה לְאַהֲרֹן; וּמַה מִּרְיָם שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לִגְנוּתוֹ כָּךְ נֶעֶנְשָׁה, קַל וָחֹמֶר לִמְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ (ספרי):

Miriam and Aharon spoke. She opened the discussion first, so Scripture gives her precedence. How did Miriam know that Moshe separated from his wife? R’ Noson says: Miriam was at Tziporah’s side when Moshe was told that Eldad and Meidad were prophesying in the camp. When Tziporah heard, she said, ‘Woe to their wives if they become attached to prophecy, because they will separate from their wives the way my husband separated from me.’ Miriam knew from there, and she told Aharon. Now if Miriam, who did not intend to slander him, was punished this way, certainly someone who relates slander about his fellow.

האשה הכשית. מַגִּיד שֶׁהַכֹּל מוֹדִים בְּיָפְיָהּ כְּשֵׁם שֶׁהַכֹּל מוֹדִים בְּשַׁחֲרוּתוֹ שֶׁל כּוּשִׁי (שם):

The Cushite woman. This teaches that everyone agreed to her beauty, just as everyone agrees to the blackness of the Cushite.

כושית. בְּגִימַטְרִיָּא יְפַת מַרְאֶה:

Cushite. [כּוּשִׁית is] numerically equivalent to יְפַת מַרְאֶה, (“beautiful in appearance.”)

על אדות האשה. עַל אוֹדוֹת גֵּרוּשֶׁיהָ:

Concerning the woman. Concerning her divorce.

כי אשה כשית לקח. מַה תַּ"ל? אֶלָּא יֵשׁ לְךְ אִשָּׁה נָאָה בְּיָפְיָהּ וְאֵין נָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ, בְּמַעֲשֶׂיהָ וְלֹא בְיָפְיָהּ, אֲבָל זֹאת נָאָה בַכֹּל:

For, he married a Cushite woman. What does the Torah teach? You find a woman beautiful in appearance but not beautiful in deed; in deed, but not in appearance. But this one was beautiful in everything.

האשה הכשית. עַל שֵׁם נוֹיָהּ נִקְרֵאת כּוּשִׁית, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא אֶת בְּנוֹ נָאֶה כּוּשִׁי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בּוֹ עַיִן רָעָה:

The Cushite woman. Because of her beauty, she was called “Cushite,” like a man who calls his attractive son “Cushite” to ward off the power of the evil eye over him.

כי אשה כשית לקח. וְעַתָּה גֵּרְשָׁהּ:

For, he married a Cushite woman. And now divorced her.

הרק אך. עִמּוֹ לְבַדּוֹ דִּבֶּר ה':

Is it only. With him alone that God spoke.

הלא גם בנו. וְלֹא פֵרַשְׁנוּ מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ (ספרי):

Did He not also [speak] with us. Yet we did not abstain from marital relations.

ענו. שָׁפָל וְסַבְלָן:

Humble. Bent low and forbearing.