Bamidbar 28 במדבר כ״ח

צו את בני ישראל. מָה אָמוּר לְמַעְלָה? יִפְקֹד ה', אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה עַד שֶׁאַתָּה מְצַוֵּנִי עַל בָּנַי, צַוֵּה אֶת בָּנַי עָלַי, מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה נִפְטֶרֶת מִן הָעוֹלָם וְהָיְתָה מְפַקֶּדֶת בַּעְלָהּ עַל בָּנֶיהָ וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְסִפְרֵי:

Command Bnei Yisroel. What is stated above? ”May God command. . .” The Holy One, Blessed is He, said to him, ‘Before you command Me concerning My children, command My children concerning Me.’ This is comparable to a princess who was passing from the world. She instructed her husband concerning her children, etc., as is stated in Sifri.

קרבני. זֶה הַדָּם:

My offering. This refers to the blood.

לחמי. אֵלּוּ אֵמוּרִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ג') "וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה" (ספרי):

My bread. This refers to the “emurin” parts, as it is said, “The kohein shall burn them on the altar, bread of the fire.”

לאשי. הַנִּתָּנִין לְאִשֵּׁי מִזְבְּחִי:

Of My fires. to be placed on the fires of My altar.

תשמרו. שֶׁיִּהְיוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו, מִכָּאן לָמְדוּ וְתִקְּנוּ מַעֲמָדוֹת (תענית כ"ו):

You shall be vigilant. The kohanim, Levites and Bnei Yisroel shall stand over it. They learned from here, and instituted the “ma’amados” units.

במועדו. בְּכָל יוֹם הוּא מוֹעֵד הַתְּמִידִים:

At its prescribed time. Every day is the time prescribed for the constant-offerings.

ואמרת להם. אַזְהָרָה לְבֵית דִּין (ספרי):

Say to them. This is an admonishment to the Bais Din.

שנים ליום. כִּפְשׁוּטוֹ, וְעִקָּרוֹ בָא לְלַמֵּד שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁחָטִין כְּנֶגֶד הַיּוֹם — תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בַּמַּעֲרָב וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִזְרָחָן שֶׁל טַבָּעוֹת (ספרי; יומא ס"ב):

Two each day. Like the plain interpretation, but essentially, it teaches that they should be slaughtered towards the sun, the constant morning sacrifice to the west, and that of the afternoon to the east of the rings.

את הכבש אחד. אַעַ"פִּ שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וְגוֹ' (שמות כט לח), הִיא הָיְתָה אַזְהָרָה לִימֵי הַמִּלּוּאִים וְכָאן צִוָּה לַדּוֹרוֹת:

One lamb. Although it is already stated in the parasha of “You shall command” — “this is what you shall offer,” — those instructions were for the days of inauguration, whereas here, the commandment is for all the generations.

סלת למנחה. מִנְחַת נְסָכִים:

Fine flour as a meal-offering. The libation minchah.

העשיה בהר סיני. כְּאוֹתָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּימֵי הַמִּלּוּאִים; דָּ"אַ — העשיה בהר סיני, הִקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת הַר סִינַי — אוֹתָהּ שֶׁנִּתְקָרְבָה לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה — שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שם כ"ד) "וַיָּשֶֹם בָּאֲגָנֹת", מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה כְּלִי (ספרי):

As offered on Mount Sinai. Like those which were done during the days of inauguration. Another interpretation [of] which was done at Mount Sinai: The constant burnt-offering is compared to the burnt-offering at Mount Sinai — the one brought before the giving of the Torah — of which Scripture states “. . .and [he] placed it in the basins.” This teaches that it (the constant-offering) requires a vessel.

ונסכו. יַיִן:

Its libation. Wine.

בקדש הסך. עַל הַמִּזְבֵּחַ יִתְנַסְּכוּ:

In the Holy [Sanctuary], you shall pour. They shall be poured on the altar.

נסך שכר. יַיִן הַמְשַׁכֵּר, פְּרָט לְיַיִן מִגִּתּוֹ (בבא בתרא צ"ז):

An intoxicating libation. Intoxicating wine. This excludes wine, fresh from the wine press.

ריח ניחח. נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי (ספרי):

A pleasing aroma. It pleases Me that I spoke and My wish was fulfilled.

עלת שבת בשבתו. וְלֹא עוֹלַת שַׁבָּת זוֹ בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב בְּשַׁבָּת זוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב שְׁתַּיִם לַשַּׁבָּת הַבָּאָה, תַּ"ל "בְּשַׁבַּתּוֹ", מַגִּיד שֶׁאִם עָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ (ספרי):

This is the burnt-offering on its Shabbos. But not one Shabbos burnt-offering on another Shabbos. Suppose it was not offered on this Shabbos, I might think that two should be offered on the following Shabbos. The Torah therefore teaches “on its Shabbos.” This informs us that once its day has passed, the offering expires.

על עלת התמיד. אֵלּוּ מוּסָפִין, לְבַד אוֹתָן שְׁנֵי כְבָשִׂים שֶׁל עוֹלַת הַתָּמִיד, וּמַגִּיד שֶׁאֵין קְרֵבִין אֶלָּא בֵּין שְׁנֵי הַתְּמִידִין, וְכֵן בְּכָל הַמּוּסָפִין נֶאֱמַר עַל עֹלַת הַתָּמִיד לְתַלְמוּד זֶה:

In addition to the constant (daily) burnt-offering. This refers to the musaf sacrifices, aside from the two constant burnt-offering lambs. This teaches that they (the musaf sacrifices) may be brought only between the two constant-offerings. Similarly, concerning all the musaf sacrifices it is said, “in addition to the constant burnt-offering,” for this teaching.

ושלשה עשרנים. כְּמִשְׁפַּט נִסְכֵּי פַר, שֶׁכֵּן הֵן קְצוּבִין בְּפָרָשַׁת נְסָכִים:

Three tenths [of an eiphah]. As specified for the libations of a bull, designated as such in the chapter of the libations.

זאת עלת חדש בחדשו. שֶׁאִם עָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ וְשׁוּב אֵין לוֹ תַשְׁלוּמִין:

This is the burnt-offering of each [Rosh] Chodesh, at its renewal. But once its designated day has passed, the offering expires, with no provision for restitution.

ושעיר עזים וגו'. כָּל שְׂעִירֵי הַמּוּסָפִין בָּאִין לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת (דף ט'), וְנִשְׁתַּנָּה שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לַה'"; לְלַמֶּדְךָ שֶׁמְּכַפֵּר עַל שֶׁאֵין בּוֹ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף — שֶׁאֵין מַכִּיר בַּחֵטְא אֶלָּא הַקָּבָּ"ה בִלְבָד, וּשְׁאָר הַשְּׂעִירִים לְמֵדִין מִמֶּנוּ; וּמִדְרָשׁוֹ בָּאַגָּדָה, אָמַר הַקָּבָּ"ה הָבִיאוּ כַפָּרָה עָלַי עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ (חולין ס'):

And one he-goat, etc. All the musaf goats came in atonement for the ritual defilement of the Sanctuary and its sacred objects, everything as explained in Tractate Shevuos. There is a distinction with the New Moon goat, for it is said, concerning it, “. . .to God.” This teaches you that it atones for someone who was not cognizant either at the beginning or the end, as no one recognizes the transgression save for the Holy One, Blessed is He, alone. The other goats are derived from this one. This is also expounded aggadically [as follows]: The Holy One, Blessed is He, said: ‘Bring atonement for Me, because I diminished the moon.’

על עלת התמיד יעשה. כָּל הַקָּרְבָּן הַזֶּה:

In addition to the constant (daily) burnt-offering, it shall be done. This entire offering.

ונסכו. אֵין "וְנִסְכּוֹ" מוּסָב עַל הַשָּׂעִיר, שֶׁאֵין נְסָכִים לְחַטָּאת:

And its libation. ”Its libation” does not relate to the goat, as a sin-offering has no libation.

כל מלאכת עבדה. אֲפִלּוּ מְלָאכָה הַצְּרִיכָה לָכֶם, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד, הַמֻּתָּר בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, אֲסוּרָה בְּי"ט:

Any work of consequence. Even work necessary for you, for example, to prevent a loss, which is permitted during the intermediary holiday, is prohibited during the festival.

פרים. כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם" (בראשית י"ח):

Bulls. Corresponding with Avraham, as it is said, “Avraham ran to the cattle.”

אילים. כְּנֶגֶד אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק:

Ram. Corresponding with the ram of Yitzchok.

כבשים. כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב" (שם ל'); בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַ' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן רָאִיתִי זֹאת:

Sheep. Corresponding with Yaakov, as it is said, “Yaakov separated the lambs.” I saw this in R’ Moshe Hadarshan’s commentary.

כאלה תעשו ליום. שֶׁלֹּא יִהְיוּ פוֹחֲתִין וְהוֹלְכִין כְּפָרֵי הֶחָג (ספרי):

Like these, yoshall make daily. They should not be progressively decreasing like the oxen of the [Succos] festival.

וביום הבכורים. חַג הַשָּׁבוּעוֹת קָרוּי בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים עַל שֵׁם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁהֵם רִאשׁוֹנִים לְמִנְחַת חִטִּים הַבָּאִים מִן הֶחָדָשׁ (מנחות פ"ד):

On the day of the first fruits. The Shavuos festival is called “[The festival of] the first fruits of the wheat harvest,” because of the offering of the two loaves, which are the first of the wheat minchah-offerings to come from the new crop.

תמימם יהיו לכם ונסכיהם. אַף הַנְּסָכִים יִהְיוּ תְמִימִים, לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן שֶׁהַיַּיִן שֶׁהֶעֱלָה קְמָחִין פָּסוּל לִנְסָכִים (שם פ"ז):

[The sacrifices] shall be without blemish — and their libations. The libations must also be unblemished. The Rabbis derive from this that wine in which floury decay globules have surfaced is disqualified for libations.