Daniel 6 · Pshat

6:1

וְדָרְיָוֶשׁ (מדיא) [מָֽדָאָה] קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּֽין׃

And Darius the Madaian received the kingdom when he was about sixty-two years old.

Rashi

ודריוש: מדאה קבל מלכותא כבר שנין שיתין ותרתין. למה מנה שנותיו לומר לך ביום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויקים (צ"ל יהויכין) נולד שטנו דריוש מגלות יכניה ועד כאן ס"ב שנה ואמר מר גלו בימי יהויכין בשבע לכיבוש יהויקים שהוא שמנה לנבוכדנצר נשתיירו לנבוכדנצר שלשים ושבע שהרי מ"ה מלך ושלשה ועשרים דאויל מרודך כמ"ש רז"ל במסכת מגילה ב' שעבדו לבלשצר הרי ס"ב:

6:2

שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ וַהֲקִים עַל־מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין דִּי לֶהֱוֺן בְּכׇל־מַלְכוּתָֽא׃

It pleased Darius to set over the kingdom a hundred and twenty satraps, who should be over the whole kingdom.

6:3

וְעֵלָּא מִנְּהוֹן סָרְכִין תְּלָתָה דִּי דָנִיֵּאל חַֽד־מִנְּהוֹן דִּֽי־לֶהֱוֺן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא אִלֵּין יָהֲבִין לְהוֹן טַעְמָא וּמַלְכָּא לָֽא־לֶהֱוֵא נָזִֽק׃

And over these were three presidents, of whom Daniel was one; that these satraps might give account to them, so that the king should have no loss.

Rashi

ועלא מנהון. ולמעלה מהן:

די להון אחשדרפניא. שיתנו האחשדרפניא הללו עצה לשלשה האפרכים:

ומלכא לא להוא נזיק. והמלך לא יהא נפסד בשום דבר מלכות המוטל עליהם לעשות:

6:4

אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דְּנָה הֲוָא מִתְנַצַּח עַל־סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא כׇּל־קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל־כׇּל־מַלְכוּתָֽא׃

Then this Daniel became distinguished above the presidents and satraps, because a superflux of spirit was in him; and the king thought to set him over the whole realm.

Rashi

דניאל דנה. דניאל זה:

מתנצח. מתגבר:

ומלכא עשית. המלך היה חושב בלבו להקימו על כולם:

6:5

אֱדַיִן סָֽרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל מִצַּד מַלְכוּתָא וְכׇל־עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא־יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה כׇּל־קֳבֵל דִּֽי־מְהֵימַן הוּא וְכׇל־שָׁלוּ וּשְׁחִיתָה לָא הִשְׁתְּכַחַת עֲלֽוֹהִי׃

Then the presidents and satraps sought to find a pretext against Daniel concerning the kingdom; but they could find no pretext or fault, seeing that he was faithful; nor was any error or fault to be found in him.

Rashi

הוו בעין עלה. היו מבקשים עלילה למצוא לדניאל בדבר המלכות שיוכלו להלשין עליו:

6:6

אֱדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ אָֽמְרִין דִּי לָא נְהַשְׁכַּח לְדָנִיֵּאל דְּנָה כׇּל־עִלָּה לָהֵן הַשְׁכַּחְנָֽא עֲלוֹהִי בְּדָת אֱלָהֵֽהּ׃ {ס}

Then said these men: We shall not find any pretext against this Daniel, unless we find it against him in connection with [(refusing to flout)] the law of his G-d.

Rashi

די לא נהשכח. אמרו ביניהם לא נמצא לדניאל זה שום עלילה:

להן השכחנא עלוהי. אבל נמצא עליו עלילה ע"י תורת אלהיו אם נוכל לבקש מאת פני המלך שום גזירה שיגזור להעבירו על תורתו והוא לא יקיים את מצות המלך והרי העלילה:

6:7

אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא אִלֵּן הַרְגִּשׁוּ עַל־מַלְכָּא וְכֵן אָמְרִין לֵהּ דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִֽי׃

Then these presidents and satraps manipulated the king, and said thus to him: King Darius, live for ever.

Rashi

הרגישו. משמשו על המלך:

6:8

אִתְיָעַטוּ כֹּל ׀ סָרְכֵי מַלְכוּתָא סִגְנַיָּא וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הַדָּֽבְרַיָּא וּפַחֲוָתָא לְקַיָּמָה קְיָם מַלְכָּא וּלְתַקָּפָה אֱסָר דִּי כׇל־דִּֽי־יִבְעֵא בָעוּ מִן־כׇּל־אֱלָהּ וֶֽאֱנָשׁ עַד־יוֹמִין תְּלָתִין לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא יִתְרְמֵא לְגֹב אַרְיָוָתָֽא׃

All the presidents of the kingdom, the prefects, and the satraps, the counselors and the governors, have consulted together to strengthen the king's ordinance [(since you are newly crowned and from a different land)], and to make a firm decree, that whoever makes petition of any god or man for thirty days, save of thee, O king, he shall be cast into the lions' den.

Rashi

אתיעטו. נועצו:

לקימה קים מלכא. להחזיק בדת המלך בכח לפי שמחדש באת למלוך וממדינה אחרת אתה וצריך חיזוק:

די יבעה בעו. אשר יבקש שום בקשה:

להן מנך מלכא. זולתי ממך המלך:

לגוב אריותא. לבור שאריות המלך שם:

6:9

כְּעַן מַלְכָּא תְּקִים אֱסָרָא וְתִרְשֻׁם כְּתָבָא דִּי לָא לְהַשְׁנָיָה כְּדָת־מָדַי וּפָרַס דִּי־לָא תֶעְדֵּֽא׃

Now, O king, establish the decree, and sign the writing, that it be not changed, according to the law of Madai and Paras, which is unalterable.

Rashi

תקים אסרא. תעמיד חק זה:

די לא להשניה. שלא לשנות כדת מדי ופרס:

די לא תעדא. שלא תעבור:

6:10

כׇּל־קֳבֵל דְּנָה מַלְכָּא דָּֽרְיָוֶשׁ רְשַׁם כְּתָבָא וֶאֱסָרָֽא׃

Wherefore King Darius signed the writing and the decree.

6:11

וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּֽי־רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא ׀ בָּרֵךְ עַל־בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כׇּל־קֳבֵל דִּֽי־הֲוָא עָבֵד מִן־קַדְמַת דְּנָֽה׃ {ס}

Now when Daniel came to know that the writing was signed, he went into his house (now he had windows open in his attic towards Jerusalem [(facing the Temple site viz. I Kings 8:48)], and he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his G-d, as he did aforetime).

Rashi

כדי ידע. וכאשר ידע:

וכוין פתיחין ליה בעליתה. בעלייתו:

נגד ירושלם. לצד בה"מ ואע"פ שחרב עשה כמו שאמר שלמה והתפללו אליך דרך ארצם (מלכים א ח):

וזמנין תלתה. ערבית ושחרית ומנחה:

ברך על ברכוהי. כורע על ברכיו:

כל קבל די הוא עבד וגו'. ככל אשר היה עושה לפני זאת:

6:12

אֱדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הַרְגִּשׁוּ וְהַשְׁכַּחוּ לְדָנִיֵּאל בָּעֵה וּמִתְחַנַּן קֳדָם אֱלָהֵֽהּ׃

Then these men stalked (him) and found Daniel praying and making supplication before his G-d.

Rashi

הרגישו. משמשו ותפשו:

6:13

בֵּאדַיִן קְרִבוּ וְאָמְרִין קֳדָם־מַלְכָּא עַל־אֱסָר מַלְכָּא הֲלָא אֱסָר רְשַׁמְתָּ דִּי כׇל־אֱנָשׁ דִּֽי־יִבְעֵא מִן־כׇּל־אֱלָהּ וֶֽאֱנָשׁ עַד־יוֹמִין תְּלָתִין לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא יִתְרְמֵא לְגוֹב אַרְיָוָתָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר יַצִּיבָא מִלְּתָא כְּדָת־מָדַי וּפָרַס דִּי־לָא תֶעְדֵּֽא׃

Then they came near and spoke before the king concerning the king's decree: Hast thou not signed a decree that every man that shall make petition of any god or man within thirty days, save of thee, O king, shall be cast into the lions' den? The king answered and said: The thing is true according to the law of Madai and Paras, which is unalterable.

Rashi

על אסר מלכא. על בטול אסור המלך אשר באו להלשין:

יציבא מילתא. אמת הדבר:

6:14

בֵּאדַיִן עֲנוֹ וְאָמְרִין קֳדָם מַלְכָּא דִּי דָנִיֵּאל דִּי מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד לָא־שָׂם (עליך) [עֲלָךְ] מַלְכָּא טְעֵם וְעַל־אֱסָרָא דִּי רְשַׁמְתָּ וְזִמְנִין תְּלָתָה בְּיוֹמָא בָּעֵא בָּעוּתֵֽהּ׃ {פ}

Then they answered, and said before the king: that Daniel who is of the children of the exiles of Judah, does not regard thee, O king, or the decree that thou hast signed, but makes his petition three times a day.

Rashi

לא שם עלך: מלכא טעם. לא נתן לב ועצה לחוש על גזירותיך:

בעא בעותיה. מתפלל תפלתו:

6:15

אֱדַיִן מַלְכָּא כְּדִי מִלְּתָא שְׁמַע שַׂגִּיא בְּאֵשׁ עֲלוֹהִי וְעַל דָּנִיֵּאל שָׂם בָּל לְשֵׁיזָבוּתֵהּ וְעַד מֶֽעָלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָא מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵֽהּ׃ {ס}

Then the king, when he heard these words, was much distressed, and postponed [acting on the decree] for Daniel to rescue him; and he labored until the going down of the sun to rescue him [(but Daniel was observed praying the evening prayer and the king no longer had a pretext)].

Rashi

כדי מלתא שמע. כאשר שמע הדבר:

שגיא באש עלוהי. הרבה הרע בעיניו שהיה אוהב את דניאל וקשה עליו מיתתו:

ועל דניאל שם בל לשיזבותיה. על דניאל שם דחוי לדחות הדבר להצילו ואמר להם איני מאמין לכם:

בל. איני יודע דוגמתו אך ענינו יורה פתרונו:

ועד מעלי שמשא. ועד בא השמש היה משתדל להצילו אבל כשהגיע זמן תפילתו כרע להקב"ה על ברכיו והתפלל תפלתו ושוב לא היה לו פתחון פה להצילו:

6:16

בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הַרְגִּשׁוּ עַל־מַלְכָּא וְאָמְרִין לְמַלְכָּא דַּע מַלְכָּא דִּֽי־דָת לְמָדַי וּפָרַס דִּֽי־כׇל־אֱסָר וּקְיָם דִּֽי־מַלְכָּא יְהָקֵים לָא לְהַשְׁנָיָֽה׃

Then these men pressed the king, and said to the king: Know, O king, that it is the law of Madai and Paras that no decree or statute which the king establishes may be changed.

Rashi

די מלכא יהקם. אשר המלך יגזור ויעמוד לא לאדם לשנותו:

6:17

בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל וּרְמוֹ לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל אֱלָהָךְ דִּי (אנתה) [אַנְתְּ] פָּֽלַֽח־לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּֽךְ׃

Then the king commanded, and they brought Daniel and cast him into the lions' den. Now the king spoke and said to Daniel: Thy G-d, whom thou servest continually, He will rescue thee.

6:18

וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַת עַל־פֻּם גֻּבָּא וְחַתְמַהּ מַלְכָּא בְּעִזְקְתֵהּ וּבְעִזְקָת רַבְרְבָנוֹהִי דִּי לָא־תִשְׁנֵא צְבוּ בְּדָנִיֵּֽאל׃

And a stone was brought and laid upon the mouth of the den; and the king sealed it with his own signet, and with the signet of his lords, that nothing might be changed concerning Daniel.

Rashi

והיתית אבן חדה. והובאת אבן אחת בכל ארץ בבל אין אבן כי אם לבנים כמ"ש הבה נלבנה לבנים (בראשית יא) למדנו שאין אבן בבבל ולפי שעה הביאוה מלאכים מא"י אם התנה במעשה בראשית על הים שיקרע לבני ישראל ועל האש שיצטנן לחנניה וחביריו ועל האריות מהזיק לדניאל לא התנה על זריקת אבן וזיין שלא יזיק באדם והמלך אמר מעם האריות אי אפשר לסלקו שכבר נגזרה גזירה אזדהר בו מהזקת אדם והנס אם יבא יבא סא"א:

ושמת על פים גובא. הושמה על פי הגומא:

בעזקתיה. בטבעתו שלא יזיזוה ממקומו וישליכו עליו אבנים להרגו:

די לא תשנא צבו בדניאל. שלא ישתנה רצונו כלומר שלא יעשו לו היזק שלא כרצונו (ס"א כרצונם):

6:19

אֱדַיִן אֲזַל מַלְכָּא לְהֵֽיכְלֵהּ וּבָת טְוָת וְדַחֲוָן לָא־הַנְעֵל קׇֽדָמוֹהִי וְשִׁנְתֵּהּ נַדַּת עֲלֽוֹהִי׃

Then the king went to his palace and passed the night fasting. And a table [(with food)] was not brought to him, and his sleep fled from him.

Rashi

ובת טות. לן בתענית:

ודחון. ושלחן במשנה כך פתר דונש לא הכניסו לפניו שלחן לאכול:

ושנתה נדת עלוהי. נדדה שנתו:

6:20

בֵּאדַיִן מַלְכָּא בִּשְׁפַּרְפָּרָא יְקוּם בְּנׇגְהָא וּבְהִתְבְּהָלָה לְגֻבָּא דִֽי־אַרְיָוָתָא אֲזַֽל׃

And the king rose with the morning star, at the break of day, and went in haste to the lions' den.

Rashi

בשפרפרא. בעלות שחר והרבה יש בתרגום יונתן:

יקום בנגהא. עמד לאור הבוקר ולא בשלש שעות כשאר מלכים:

ובהתבהלה לגובא די אריותא אזל. ובבהלה לחפירת האריות אזל:

6:21

וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דָּֽנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא אֱלָהָךְ דִּי (אנתה) [אַנְתְּ] פָּֽלַֽח־לֵהּ בִּתְדִירָא הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן־אַרְיָוָתָֽא׃

And when he came to the den, he cried out in a tone of anguish to Daniel. And the king spoke, and said to Daniel: O Daniel, servant of the living G-d, is thy G-d, whom thou servest continually, able to rescue thee from the lions?

6:22

אֱדַיִן דָּנִיֵּאל עִם־מַלְכָּא מַלִּל מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִֽי׃

Then Daniel said to the king: O king, live for ever.

6:23

אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּֽסְגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי כׇּל־קֳבֵל דִּי קׇֽדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי וְאַף (קדמיך) [קׇֽדָמָךְ] מַלְכָּא חֲבוּלָה לָא עַבְדֵֽת׃

My G-d has sent His angel, and has shut the lions' mouths, that they have not hurt me; seeing that I was found innocent before Him, and also before thee, O king, have I done no wrong.

Rashi

חבולה לא עבדת. שום דבר כיעור ושקר לא עשיתי:

6:24

בֵּאדַיִן מַלְכָּא שַׂגִּיא טְאֵב עֲלוֹהִי וּלְדָנִיֵּאל אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן־גֻּבָּא וְהֻסַּק דָּנִיֵּאל מִן־גֻּבָּא וְכׇל־חֲבָל לָא־הִשְׁתְּכַח בֵּהּ דִּי הֵימִן בֵּאלָהֵֽהּ׃

Then the king was exceedingly glad, and commanded that they should take Daniel up out of the den; and no manner of hurt was found upon him, because he had trusted in his G-d.

Rashi

שגיא טאב עלוהי. הרבה הוטב בעיניו:

ולדניאל. ואת דניאל צוה להעלות מן הבור:

די הימן באלהיה. אשר האמין באלהיו:

6:25

וַאֲמַר מַלְכָּא וְהַיְתִיו גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּֽי־אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי דִּי דָֽנִיֵּאל וּלְגוֹב אַרְיָוָתָא רְמוֹ אִנּוּן בְּנֵיהוֹן וּנְשֵׁיהוֹן וְלָֽא־מְטוֹ לְאַרְעִית גֻּבָּא עַד דִּֽי־שְׁלִטֽוּ בְהוֹן אַרְיָוָתָא וְכׇל־גַּרְמֵיהוֹן הַדִּֽקוּ׃

And the king commanded, and they brought those men who had slandered Daniel, and they cast them into the lions' den; them, their children, and their wives; and the lions overmastered them, and broke all their bones in pieces before they reached the bottom of the den.

Rashi

די אכלו קרצוהי. אשר הלשינו עליו:

ולא מטו לארעית גובא. לא הגיעו לתחתיות הבור עד שמשלו בהם האריות וכל עצמותיהם הדיקו:

6:26

בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְֽכׇל־עַֽמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּֽי־[דָיְרִין] (דארין) בְּכׇל־אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּֽא׃

Then King Darius wrote to all the peoples, nations, and tongues, that dwell in all the earth: May your peace increase!

Rashi

באדין דריוש מלכא וכו'. די דארין בכל ארעא שדרין בכל הארץ שלמכון יסגא:

6:27

מִן־קֳדָמַי שִׂים טְעֵם דִּי ׀ בְּכׇל־שׇׁלְטָן מַלְכוּתִי לֶהֱוֺן (זאעין) [זָיְעִין] וְדָחֲלִין מִן־קֳדָם אֱלָהֵהּ דִּי־דָֽנִיֵּאל דִּי־הוּא ׀ אֱלָהָא חַיָּא וְקַיָּם לְעָלְמִין וּמַלְכוּתֵהּ דִּֽי־לָא תִתְחַבַּל וְשׇׁלְטָנֵהּ עַד־סוֹפָֽא׃

I make a decree that in every dominion of my kingdom men tremble and fear before the G-d of Daniel; for He is the living G-d, and steadfast forever, and His kingdom is one which shall not be destroyed, and His dominion [shall endure] to the end [of time].

6:28

מְשֵׁיזִב וּמַצִּל וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא דִּי שֵׁיזִב לְדָֽנִיֵּאל מִן־יַד אַרְיָוָתָֽא׃

He delivers, and rescues, and He works signs and wonders in heaven and on earth, who has delivered Daniel from the power of the lions.

6:29

וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ (פרסיא) [פָּרְסָאָֽה]׃ {פ}

So this Daniel prospered in the [(one-year)] reign of Darius and in the reign of Koresh the Parsaian [(who followed him)].

Rashi

ובמלכות כורש. שמלך אחר דריוש שלא מלך דריוש המדי אלא שנה אחת ונהרג במלחמה כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון והמליכו את כורש חתנו עליהם בתוך החיל:

Daniel 6 דניאל ו׳

Where next

Keep reading