Ezra 1 עזרא א׳

ובשנת אחת לכורש מלך פרס. סדר ספר זה סדור ומשוך אחר ספר דניאל כמפורש בב"ב והמלה מוסבת מזה לזה שנאמר בדניאל בשנת א' למלכו אני דניאל בינותי בספרי' מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה וכן הולכת ומספרת כל הפרשה בחורבן הבית וזמן גלות בבל ואת וידויו אשר התוודה על חטאת ישראל ותחילת סדר ספר זה כך הוא שלאחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי שנאמר ודריוש מדאה קביל מלכותא וגומר ולאחר מיתת דריוש מלך כורש זה מלך פרס ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים שנאמר (ירמיהו כ״ט:י׳) לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגו' שחזרו ישראל מגלות בבל לא"י ובאותה שנה בשנת אחת לכורש יסדו ישראל יסוד ב"ה וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס וצוה לבטל המלאכה שלא לבנות עוד בנין בית המקדש והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כורש ואחשורוש שמלך אחריו עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות בית המקדש עד אשר הושלם הבנין ומשנת אחת לכורש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש מלך פרס שנבנה הבית בימיו היו י"ח שנה לקיים מה שנאמר (דניאל ט׳:ב׳) למלאות לחרבות ירושלים ע' שנה וגו' ועכשיו בשנת שתים לדריוש הושלמו ע' שנה למלאות לחרבות ירושלים חורבן הבית שגלה צדקיהו ומגלות יהויקים עד גלות צדקיהו שנחרב הבית היו שמנה עשר' שנה ועכשיו בשנת אחת לכורש מלך פרס הושלמו ע' שנה מגלות יהויקים שגלו ישראל לבבל ובכך נתקיים המקרא שנא' (ירמיהו כ״ט:י׳) כי לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם וגומר וזו היא הפקידה שחזרו ישראל על אדמתם ובנו יסוד בנין הבית אע"פ שלא נגמר עכשיו נמצא שהיה נ"ב שנה מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שנה אחת לכורש מלך פרס ושמנה עשרה לאחר שנה א' לכורש שהיא שנת שתים לדריוש מלך פרס הושלמו שבעים שנה לחורבות ירושלים מגלות צדקיהו שנחרב הבית עד שתים לדריוש שהתחילו ישראל לבנות הבנין וגמרוהו וכן מוכיח בסדר עולם ובמסכת מגילה ובספר זה כאשר בארתי:

And in the first year of Cyrus, the king of Persia This book is arranged as a continuation of the Book of Daniel, as is explained in Baba Bathra (15a), and the word [וּבְשְׁנַת] refers back from this [book] to that one, for it is stated in Daniel (9:2): “In the first year of his reign, I, Daniel, contemplated the calculations of the number of the years that the word of the Lord had come to Jeremiah the prophet from the destruction of Jerusalem, seventy years.” And so the entire chapter proceeds to relate [the story] of the destruction of the Temple, the time of the Babylonian exile, and his confession, in which he confessed Israel’s sin. The beginning of this book is as follows: After Belshazzar was assassinated, Darius the Mede reigned, as it says (Dan. 6:1): “And Darius the Mede received the kingdom etc.” and after Darius’ death, this Cyrus, the king of Persia, reigned, and in the first year of his reign, the seventy years for the remembrance of the Babylonian exile, [counting] from the day that Jehoiakim was exiled, were completed, as it says (Jer. 29:10): “At the completion of seventy years of Babylon, I will remember you etc.” When Israel returned from the Babylonian exile to the land of Israel, in that year, in the first year of Cyrus, Israel laid the foundation of the Temple, and the adversaries of Judah and Benjamin slandered them to Cyrus, the king of Persia, and he commanded [them] to curtail the work, no longer to build the edifice of the Temple; and the Israelites were idle, for they did not build the Temple during the entire reign of Cyrus and Ahasuerus, who succeeded him, until the second year of Darius, the son of Ahasuerus, the king of Persia, who was Darius, the son of Esther. And in the second year of his reign, they began building the Temple until the building was completed. And from the first year of Cyrus until the second year of Darius, the son of Ahasuerus the king of Persia, in whose days the Temple was built, were eighteen years, to fulfill what was said (Dan. 9:2): “from the destruction of Jerusalem, seventy years etc.” And now, in the second year of Darius, seventy years had elapsed since the destruction of Jerusalem; [i.e.,] the destruction of the Temple, when Zedekiah was exiled. From the exile of Jehoiakim until the exile of Zedekiah, when the Temple was destroyed, were eighteen years, and now in the first year of Cyrus, the king of Persia, seventy years since the exile of Jehoiakim, when Israel was exiled to Babylon, were completed, and thereby the verse that states (Jer. 29:10): “for at the completion of seventy years of Babylon I will remember you etc.” was fulfilled. And this is the remembrance, that Israel returned to their soil and built the foundation of the building of the Temple, although it was not yet completed. We find that there were fifty-two years from the exile of Zedekiah, when the Temple was destroyed, until the first year of Cyrus, the king of Persia; and eighteen years after the first year of Cyrus, which is the second year of Darius, when Israel commenced to build the edifice, and they completed it. This is proven in Seder Olam (ch. 29), in Tractate Megillah (11b) and in this book, as I explained.

לכלות דבר ה' מפי ירמיה. לזמן אשר הושלם דברו של הקב"ה אשר דבר ירמיהו הנביא שנאמ' (שם כ"ט) כי לפי מלאות לבבל וגו':

at the completion of the word of the Lord from the mouth of Jeremiah at the time that the word of the Holy One, blessed be He, which Jeremiah spoke, was completed, as it says (Jer. 29:10): “for at the completion of seventy years of Babylon etc.”

העיר ה' את רוח. רצון:

the Lord aroused the spirit the will.

קול. כרוז הכריז בכל מלכותו:

a proclamation He proclaimed a proclamation throughout his kingdom.

וגם במכתב. ואף מכתבו שלח בכל מלכותו על דבר זה:

and also in writing And he also sent his letter throughout his kingdom about this matter.

לאמר. וכה אמר להם בהכרז הכרוז אשר הכריז ובאגרת מכתבו אשר שלח בכל מלכותו:

saying And so he said to them in his proclamation that he proclaimed and in his epistle that he sent throughout his kingdom.

כה אמר כורש מלך פרס וגו': נתן לי. שאני מלך ושליט על כל הממלכות:

So said Cyrus, the king of Persia...delivered to me that I am the king and ruler over all the kingdoms.

והוא פקד עלי. צוה עלי ע"י ישעיה הנביא לבנות לו בית המקדש בירושלים כמו שנאמר בספר (ישעיה מ"ד) האומר לכורש רועי וכל חפצי ישלים ולאמר לירושלים תבנה והיכל תוסד כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו וגומר (שם מ"ה) וכבר נאמרה נבואה זו ע"י ישעיה:

and He commanded me He commanded me through Isaiah the prophet to build for Him the Temple in Jerusalem, as it says in the Book of Isaiah (44:28): “Who says to Cyrus, ‘He is My shepherd, and all My desire he shall fulfill,’ and to say to Jerusalem, ‘It shall be built, and the Temple shall be founded.’” (ibid. 45:1): “So said the Lord to His anointed one, to Cyrus, whose right hand I held....” And this prophecy was already stated by lsaiah.

בירושלים אשר ביהודה. אשר במדינת יהודה:

in Jerusalem, which is in Judea whch is in the province of Judea.

מי בכם. כך היה מכריז וכותב לכל הממלכות מי בכם מכל עמו של הקב"ה יהי הקב"ה בעזרו ויעלה לבנות ביתו אשר בירושלים:

Who is among you So did he announce and write to all the kingdoms, “Who is among you of all His people,” [i.e., of the people] of the Holy One, blessed be He, may the Holy One, blessed be He, be at his assistance, and let him ascend to build His house that is in Jerusalem.

וכל הנשאר. וכל יהודי הנשאר במקומו שלא יוכל לעלות מחמת שאין לו ממון:

And whoever remains and every Jew who remains in his place, who cannot ascend because he has no money.

ינשאוהו. מצוה אני לאנשי מקומו שיעניקוהו וינשאוהו בכסף ובזהב ורכוש ובהמות למען יוכל לעלות לירושלים עם הנדבה אשר יתנדבו אנשי מקומו לבנין הבית שאף האומות יש בהם אשר היו מתנדבים נדבה לבנין הבית:

shall help him I command the people of his place to provide him and help him with silver, gold, possessions and cattle, in order that he be able to ascend to Jerusalem with the donation that the people of his place will donate for the building of the Temple, for also among the nations there were some who contributed donations to the building of the Temple.

לבית האלהים אשר בירושלים. מן כה אמר כורש עד כאן הכרזת הכרוז ושליחות אגרת המכתב:

to the House of God, which is in Jerusalem From “So said Cyrus” until here is the proclamation and the message of the written epistle.

ליהודה ובנימין. אותן ראשי האבות אשר לשבטים הללו של יהודה ובנימין:

of Judah and Benjamin the heads of the families of the tribes of Judah and Benjamin.

לכל העיר. עם כל אות' שהעיר ה' רוחו לעלות ולבנות הבית עלו לירושלים לבנות הבית:

all whom... inspired They ascended to Jerusalem to build the Temple with all those whom God inspired to ascend and to build the Temple.

וכל סביבותיהם. וכל העמים שהיו שכניהם של ישראל סייעו והחזיקו ידי היהודים בזהב ובכסף ומתנות הללו למען יוכלו לעלות לירושלים:

And all those around them And all the nations who were Israel’s neighbors assisted and strengthened the hands of the Jews with gold and silver and all these gifts in order that they be able to ascend to Jerusalem.

לבד על כל התנדב. כל זאת היו עושים שכיני היהודים לבד מה שהם מתנדבים בעצמם לבנין הבית:

besides all that was donated All this the neighbors of the Jews did, besides what they [the Jews] themselves donated for the building of the Temple.

ויתנם בבית אלהיו. אשר נתנם נבוכדנצר בבית עבודת כוכבים שלו:

and had placed them in the temple of his god that Nebuchadnezzar had placed in the temple of his pagan deity.

על יד מתרדת הגזבר. כך שמו של גזבר אשר לכורש וצוהו כורש להוציאם:

by the hand of Mithderath the treasurer such was the name of Cyrus’s treasurer, and Cyrus commanded [him] to take them out.

ויספרם. הגזבר הזה מנה אותם ומסרם לששבצר למען ישאם ויוליכם לירושלים ואמרו רבותינו הוא ששבצר הוא דניאל ולמה נקרא שמו ששבצר שעמד בשש צרות:

and he counted them out This treasurer counted them and delivered them to Sheshbazzar, so that he would carry them and transport them to Jerusalem. Our Rabbis said: “Sheshbazzar is identical with Daniel, and why was he called Sheshbazzar? Because he endured six troubles (שֵּׁשּׁ צָרוֹת) .”

הנשיא ליהודה. הוא הנשיא אשר לשבט יהודה:

the prince of Judah He is the prince of the tribe of Judah.

מספרם. של כלי בית ה':

their number of the vessels of the House of the Lord.

אגרטלי. מיני כלים הם:

basins Heb. אֲגַרְטְלֵי. They are kinds of vessels.

מחלפים. הם סכינים והוא ל' בית החלפות שעל כן שהיו נותנין בה הסכינין היתה נקרא' לשכת בית החלפות:

knives Heb. מַחֲלָפִים. They are knives, and this expression refers to the chamber of the knives (בֵּית הַחֲלִיפוֹת). Because they would deposit the knives therein, it was called the chamber of the depository of the knives (לִשְּׁכַּת בֵּית הַחֲלִיפוֹת).

כפורי. מזרקים ונקראו כפורי מל' קנוח כמו דכפר ידיה בגלימא דחבריה על שם שהמקבל דם במזרק הי' מקנח נצוצות הדם שנתזו על ידו בשפת המזרק:

bowls Heb. כְּפוֹרֵי, bowls, and they were called כְּפוֹרֵי from an expression of wiping, like (Bava Mezia 24b): “who wiped (דְּכָפַר) his hands on his neighbor’s cloak,” because the one who would receive the blood in a bowl would wipe the squirtings of the blood that splattered on his hand on the rim of the bowl.

משנים. שניים כלים אחרים של מין אחר:

secondary Heb. מִשְּׁנִים, secondary ones, other vessels of another kind.

כל כלים. עתה כולל חשבון המנויין ושאינן מנויין כולן במניין אחד אבל החשובין הוא מונה:

All the vessels Now he totals the sum of those counted and those who were not counted all into one number, but the important ones he counts.

העלות. לשון (יפעל):

when the exiles were brought up Heb. הֵעָלוֹת, [a passive] expression.