Iyov 31 · Pshat

31:1

בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל־בְּתוּלָֽה׃

I have made a covenant with my eyes; why then should I look upon a virgin?

Rashi

ברית כרתי לעיני. שלא להסתכל באשת איש:

ומה אתבונן על בתולה. מה לי להתבונן בה כך היתה חסידותי שלא לתת עין אפילו בפנויה שמא לאחר ימים תנשא ונמצאתי כרוך אחריה כך מפורש באבות דרבי נתן:

31:2

וּמֶה חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְֽנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִֽים׃

For what would be my portion from God above, and my heritage from the Almighty on high?

Rashi

ומה חלק וגו'. שגמלני כך:

31:3

הֲלֹא־אֵיד לְעַוָּל וְנֵכֶר לְפֹעֲלֵי אָֽוֶן׃

Is not destruction due to the wicked? and a strange punishment to the workers of iniquity?

Rashi

הלא איד לעול. לו ראוי ולא לי:

ונכר. דוגמת ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו (עובדיה א):

31:4

הֲלֹא־הוּא יִרְאֶה דְרָכָי וְֽכׇל־צְעָדַי יִסְפּֽוֹר׃

Does he not see my ways, and count all my steps?

Rashi

וכל צעדי יספור. ורואה אם הלכתי עם שוא:

31:5

אִם־הָלַכְתִּי עִם־שָׁוְא וַתַּחַשׁ עַל־מִרְמָה רַגְלִֽי׃

If I have walked with vanity, or if my foot hath hasted to deceit;

Rashi

ותחש. ותמהר כמו אחישנה (ישעיה ס) כי גז חיש (תלים צ):

31:6

יִשְׁקְלֵנִי בְמֹֽאזְנֵי־צֶדֶק וְיֵדַע אֱלוֹהַּ תֻּמָּתִֽי׃

let me be weighed in an even balance, that God may know my integrity.

31:7

אִם־תִּטֶּה אַשֻּׁרִי מִנִּי הַדָּרֶךְ וְאַחַר עֵינַי הָלַךְ לִבִּי וּבְכַפַּי דָּבַק מֽאוּם׃

If my step has turned out of the way, and my heart walked after my eyes, and if anything has cleaved to my hands;

Rashi

מאום. הוא מום דבר שמץ ואל"ף זו כתובה ולא קריא במסורת הגדולה והוא מגזירת לא תאסיפון אם זו עשיתי הייתי ראוי לבא עלי קלל' זו:

31:8

אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְֽצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָֽשׁוּ׃

then let me sow, and let another eat; yea, let my offspring be rooted out.

Rashi

אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישורשו. יעקרו השרשין:

31:9

אִם־נִפְתָּה לִבִּי עַל־אִשָּׁה וְעַל־פֶּתַח רֵעִי אָרָֽבְתִּי׃

If my heart has been deceived by a woman, or if I have laid wait at my neighbour’s door;

Rashi

ועל פתח רעי ארבתי. לאשתו ישיב לי גמולי:

31:10

תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין׃

then let my wife grind for another, and let others bow down upon her.

Rashi

תטחן לאחר אשתי. רבותינו פירשוהו לשון תשמיש כמו ויהי טוחן בבית האסורין (שופטים טז כא):

31:11

כִּי־[הִיא] (הוא) זִמָּה (והיא) [וְהוּא] עָוֺן פְּלִילִֽים׃

For that would be a heinous crime; yea, it would be iniquity to be punished by the judges.

Rashi

כי היא. זימה וירא הייתי אם עשיתי שהוא עון פלילי, עון שמשפט יסורין ראויין לבא על ידו:

31:12

כִּי אֵשׁ הִיא עַד־אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל וּֽבְכׇל־תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵֽשׁ׃

For it is a fire that consumes to Avaddon, and would root out all my increase.

Rashi

ובכל תבואתי תשרש. האש הזאת לכן נמנעתי מעשות כשהוא מדבר בל' עיקור אומר תשרש ובל' שרש אומר תשרש וכן ישורשו ל' עיקור ישרשו ל' שרש:

31:13

אִם־אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִֽי׃

If I did despise the cause of my manservant or of my maidservant, when they contended with me;

31:14

וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּֽי־יָקוּם אֵל וְכִי־יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃

what then shall I do when God rises up? and when he remembers, what shall I answer him?

Rashi

ומה אעשה וגו'. זאת נתתי אל לבי וכי יפקוד את דרכי מה אשיבנו:

31:15

הֲֽלֹא־בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָֽד׃

Did not he who made me in the belly make him? and did not the same one fashion us in the womb?

Rashi

ויכוננו ברחם. אני בבטן אמי והוא בבטן אמו הכיננו יוצר א':

31:16

אִם־אֶמְנַע מֵחֵפֶץ דַּלִּים וְעֵינֵי אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה׃

If I have withheld the poor from their desire, or have caused the eyes of the widow to fail;

Rashi

אכלה. שלא מלאתי תאותה שהוא כליון עינים המתאוה ואינו מגיע קרוי כליון עינים:

31:17

וְאֹכַל פִּתִּי לְבַדִּי וְלֹֽא־אָכַל יָתוֹם מִמֶּֽנָּה׃

or have eaten my morsel myself alone, and the fatherless have not eaten thereof;

31:18

כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלַנִי כְאָב וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה׃

(for from my youth he was brought up with me, as with a father, and I have guided her from my mother’s womb;)

Rashi

כי מנעורי גדלני. הכשרון הזה כאב המגדלני והמלמדני כן למדנו יושר לבי מנעורי:

ומבטן אמי אנחנה. למדה זו:

31:19

אִם־אֶרְאֶה אוֹבֵד מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת לָאֶבְיֽוֹן׃

if I have seen any perish for want of clothing, or any poor without covering;

31:20

אִם־לֹא בֵרְכוּנִי חֲלָצָו וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּֽם׃

if his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep;

31:21

אִם־הֲנִיפוֹתִי עַל־יָתוֹם יָדִי כִּֽי־אֶרְאֶה בַשַּׁעַר עֶזְרָתִֽי׃

if I have lifted up my hand against the fatherless, even though I saw my help in the gate:

31:22

כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָהֿ תִפּוֹל וְאֶזְרֹעִי מִקָּנָהֿ תִשָּׁבֵֽר׃

then let my arm fall from my shoulder blade, and my arm be broken from the bone.

Rashi

משכמה. הוא רחב הכתף:

מקנה. הוא עצם העליון העגול כקנה ועל שהוא עגול כקנה קורא אותו כן:

31:23

כִּי פַחַד אֵלַי אֵיד אֵל וּמִשְּׂאֵתוֹ לֹא אוּכָֽל׃

For destruction from God was a terror to me, and by reason of his majesty I could do nothing.

Rashi

כי פחד אלי וגו'. פחד היה בעיני אידו שהוא מביא על הרשעים לכן חדלתי מעשות:

ומשאתו. ומכובדו:

31:24

אִם־שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי׃

If I have made gold my hope, or have said to the fine gold, Thou art my confidence;

Rashi

כסלי. כמו אשר יקוט כסלו (לעיל ח) תקותי ומחשבתי וע"י שכליות על הכסלי' הם והכליות יועצות נקראת המחשבה כסל:

ולכתם. קבוצות זהב ואוצרות:

אמרתי מבטחי. להתחזק בהם על העניים:

31:25

אִם־אֶשְׂמַח כִּֽי־רַב חֵילִי וְכִֽי־כַבִּיר מָצְאָה יָדִֽי׃

if I rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;

Rashi

אם אשמח כי רב חילי. לא הייתי נוהג שמחה בפני העניים בעשרי שלא להקניאם בי:

31:26

אִם־אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵֽךְ׃

if I beheld the sun when it shone, or the moon walking in brightness;

Rashi

אם אראה אור כי יהל. חמה בתקופת גבורתה והילה:

וירח יקר הולך. מגיה והולך כמו אור יקרות (זכריה י״ד:ו׳) כיקר כרים (תלים לז):

31:27

וַיִּפְתְּ בַּסֵּתֶר לִבִּי וַתִּשַּׁק יָדִי לְפִֽי׃

and my heart had been secretly enticed, or my mouth had kissed my hand:

Rashi

ויפת בסתר לבי. לשמש ולירח לאמר אלוהות הם כקצת עובדי כוכבים הנדחים (ועובדים) לכל צבא השמים:

31:28

גַּם־הוּא עָוֺן פְּלִילִי כִּֽי־כִחַשְׁתִּי לָאֵל מִמָּֽעַל׃

this also were an iniquity to be punished by the judges: for I should have betrayed the God that is above.

31:29

אִם־אֶשְׂמַח בְּפִיד מְשַׂנְאִי וְהִתְעֹרַרְתִּי כִּֽי־מְצָאוֹ רָֽע׃

Did I rejoice at the destruction of him who hates me, or did I exult when evil found him?