Iyov 37 · Pshat

37:1

אַף־לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמֽוֹ׃

At this also my heart trembles, and is moved out of its place.

Rashi

ויתר. ויקפוץ כמו לנתר בהם על הארץ (ויקרא י״א:מ״א) וזו היא שלבו תוהה:

37:2

שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵֽא׃

Hear attentively the noise of his voice, and the sound that goes out of his mouth.

Rashi

שמעו שמוע ברוגז קולו. הרעמים שהוא מרעי' ברקיע כהגה היוצא מפיו:

37:3

תַּֽחַת־כׇּל־הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל־כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ׃

He directs it under the whole heaven, and his lightning to the ends of the earth.

Rashi

תחת כל השמים ישרהו. ראיתיו כמו אשורנו (במדבר כד) והם אותם אורות שהברקים מאירים:

37:4

אַחֲרָיו ׀ יִשְׁאַג־קוֹל יַרְעֵם בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ וְלֹא יְעַקְּבֵם כִּֽי־יִשָּׁמַע קוֹלֽוֹ׃

After it a voice roars: he thunders with the voice of his excellency; and he will not stay them when his voice is heard.

Rashi

אחריו. של אותו אור, ישאג הרעם ומרעים בקול גאונו, והם ברקים ורעמים המביאים את המטר:

ולא יעקבם. המקום:

כי ישמע. לפניו קולו של מפגיע:

יעקבם. יכריתם, ולשון משנה שנינו (סוטה טז ע"א) בשלש מקומות הלכה עוקבת מקרה:

37:5

יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְלֹא נֵדָֽע׃

God thunders marvellously with his voice; great things he does, which we cannot comprehend.

37:6

כִּי לַשֶּׁלֶג ׀ יֹאמַר הֱוֵא־אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּֽוֹ׃

For he says to the snow, Be thou on the earth; likewise to the small rain, and to the great rain of his strength.

Rashi

כי לשלג יאמר. ע"י הקולות הללו:

הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו. כלומר מד' רוחות יבא:

37:7

בְּיַד־כׇּל־אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כׇּל־אַנְשֵׁי מַעֲשֵֽׂהוּ׃

He seals up the hand of every man; that all men whom He has made may know his work.

Rashi

ביד כל אדם יחתום. כשאדם חוטא לפניו האדם עצמו חותם כתב ידו ביום מותו על עבירות שעבר הכתובות לפניו:

לדעת כל אנשי מעשהו. להודיע על מה הוא נידון:

37:8

וַתָּבוֹא חַיָּה בְמוֹ־אָרֶב וּבִמְעוֹנֹתֶיהָ תִשְׁכֹּֽן׃

Then the beasts go into dens, and remain in their places.

Rashi

ותבוא חיה במו ארב. כלומר ועוד שלוחים הרבה יש למקום ליפרע פורענותיו שילוח חיות רעות וסופה וקרה:

37:9

מִן־הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה וּֽמִמְּזָרִים קָרָֽה׃

Out of the chamber comes the storm: and cold out of the scattering winds.

Rashi

וממזרים. אוצר יש ושמו מזרים:

37:10

מִנִּשְׁמַת־אֵל יִתֶּן־קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָֽק׃

By the breath of God ice is given: and the breadth of the waters is straitened.

Rashi

מנשמת. מרוחו:

ורוחב מים במוצק. ביציקה לפורענות:

37:11

אַף־בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרֽוֹ׃

Also he burdens the thick cloud with an overflow: the cloud scatters lightning:

Rashi

אף ברי. שם מלאך הממונה על העננים והוא יפיץ ענן מטרו של המקום:

ענן אורו. ענן מטרו:

37:12

וְהוּא מְסִבּוֹת ׀ מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו לְפׇעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם ׀ עַל־פְּנֵי תֵבֵל אָֽרְצָה׃

and it is turned round about by his counsels: that they may do whatever he commands them upon the face of the world, his land.

Rashi

והוא. הממונה:

מסיבות מתהפך בתחבולותיו. של מקום:

לפעלם. של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע מתהפך במסיבות הרבה כאותו ששנינו הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים לסוף סרחו לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם ועל ארץ שאינה צריכה להם ועתים לטובה כיצד כו':

כל אשר יצום. לאותן גשמים לעשות לארץ (ד"א והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו. מקיף עננים ורוחות סביבות ההרים שיהיו שותים מכל רוחותיהם, באגדת והיה עקב):

37:13

אִם־לְשֵׁבֶט אִם־לְאַרְצוֹ אִם־לְחֶסֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃

He causes it to come, whether for correction, or for his land, or for love.

Rashi

אם לשבט. אם לפורעניות בני אדם מורידם בהרים וגבעות שאין מקום זריעה:

אם לארצו. להורידם כאשר נגזר בתחילת דין לא לשבט ולא לפנים מן השורה אלא בבינונית:

אם לחסד. שנעשו הדור עכשיו יותר צדיקים משהיו בראש השנ' ואותן גשמים שנגזרו בבינונית מתהפך בתחבולות מסיבותיהם לירד בחסד בזמנם ועל הארץ הצריכה להם שלא תרד הטפה מהם לאיבוד:

ימציאהו. למטר לאחת מן המדות הללו:

37:14

הַאֲזִינָה זֹּאת אִיּוֹב עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן ׀ נִפְלְאוֹת אֵֽל׃

Hearken to this, O Iyyov: stand still, and consider the wondrous works of God.