Iyov 7 · Pshat

7:1

הֲלֹֽא־צָבָא לֶֽאֱנוֹשׁ (על) [עֲלֵי־]אָרֶץ וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָֽיו׃

Has not a man hard service upon earth? and are not his days like the days of a hireling?

Rashi

הלא צבא וגו'. זה הדבר אשר אמרתי לכם הואילו פנו בי כי איך אחריש מלזעוק על הוותי הלא ידעתם כי יש צבא וזמן לאנוש כמה יחיה:

וכימיו שכיר. שנשכר לשנה ויודע שיכלו ימי שכירתו כן זה יודע שיכלו שנים הקצובות לו, ואני אותו צבא הניתן לי:

7:2

כְּעֶבֶד יִשְׁאַף־צֵל וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פׇעֳלֽוֹ׃

As a servant earnestly desires the shadow, and as a hireling looks for the reward of his work:

Rashi

כעבד ישאף צל. כעבד שהוא יגע כל היום וישאף ויתאוה מתי יהיה צל הערב וכשכיר אשר יקוה פעלו לערב לפי שהיה לו כל היום לעמל ויתאוה לביאת השמש:

7:3

כֵּן הׇנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי־שָׁוְא וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ־לִֽי׃

so I am allotted months of emptiness, and wearisome nights are appointed to me.

Rashi

כן הנחלתי לי. משמים ירחי שוא ויסורין אותו צבא הניתן לאנוש אלי ארץ:

ולילות עמל מנו לי. (מן השמים):

7:4

אִם־שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי מָתַי אָקוּם וּמִדַּד־עָרֶב וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי־נָֽשֶׁף׃

When I lie down, I say, When shall I arise, and the night be gone? and I am full of tossings to and fro until the dawning of the day.

Rashi

אם שכבתי. בלילה צפיתי ואמרתי וגו':

ומדד ערב. מתי יאיר ויבא עת קימה ועת מידוד הנשף לשון ותדד שנתי (בראשית ל״א:מ׳) והמ"ם הוא עיקר נופל כמו מאמר, משמר:

ושבעתי נדודים. ואשבע נדודים על מטתי ביום עד נשף לפי שלא הייתי יכול לישן מפני יסורים עד נשף של יום לפי שלבש בשרי רימה:

7:5

לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה (וגיש) [וְגוּשׁ] עָפָר עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵֽס׃

My flesh is clothed with worms; my skin is a clod of earth: it curdles and decays.

Rashi

וגוש עפר. גושת עפר והיא העלתה חלודה שדרך גוש עפר ללחלח ולהעלות חלודה:

רגע. נקמט כמו רוגע הים (ישעיה י) פ"א עורי רגע ל' נוח גל אחר (ס"א אצל) גל כקמטים הללו:

7:6

יָמַי קַלּוּ מִנִּי־אָרֶג וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָֽה׃

My days are swifter than a weaver’s shuttle, and are spent without hope.

Rashi

ימי קלו. ימי טובתי מיהרו ללכת:

מני ארג. מני אריג' הנעשי' מהרה וכן אמר חזקיה (שם לח) קפדתי כאורג חיי:

באפס תקוה. איני מקוה עוד לטובה:

7:7

זְכֹר כִּי־רוּחַ חַיָּי לֹא־תָשׁוּב עֵינִי לִרְאוֹת טֽוֹב׃

O remember that my life is a breath: my eye shall no more see good.

Rashi

לא תשוב עיני. לאחר מיתה וכאן כפר איוב בתחיית המתים:

7:8

לֹא־תְשׁוּרֵנִי עֵין רֹאִי עֵינֶיךָ בִּי וְאֵינֶֽנִּי׃

The eye of him who sees me shall see me no more: while Thy eyes are upon me, I am gone.

Rashi

לא תשורני. לא יראני עוד עוד עין שתחפוץ לראותי אחר שאמות:

עיניך בי ואינני. להקב"ה מדבר למה הוצרכת לפצעני ולדכאני בייסורים בראייה א' שתשים עיניך עלי ואינני בעולם:

7:9

כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶֽה׃

As the cloud is consumed and vanishes away: so he who goes down to the grave shall come up no more.

7:10

לֹא־יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ וְלֹא־יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקֹמֽוֹ׃

He shall return no more to his house, nor shall his place know him any more.

7:11

גַּם־אֲנִי לֹא אֶחֱשׇׂךְ־פִּי אֲֽדַבְּרָה בְּצַר רוּחִי אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִֽׁי׃

Therefore I will not restrain my mouth; I will speak in the anguish of my spirit; I will complain in the bitterness of my soul.

Rashi

גם אני לא אחשך פי. הואיל ואינך חדל ממני גם אני לא אמנע דיבור מלצעוק על מדותיך:

7:12

הֲֽיָם־אָנִי אִם־תַּנִּין כִּֽי־תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָֽר׃

Am I a sea, or a sea monster, that Thou settest a watch over me?

Rashi

הים אני. ששמת עלי חול למשמר:

אם תנין. דג גדול שחבשתו בנבכי ים כי תשים עלי משמר השטן הזה לשומרני שלא תצא נפשי:

7:13

כִּֽי־אָמַרְתִּי תְּנַחֲמֵנִי עַרְשִׂי יִשָּׂא בְשִׂיחִי מִשְׁכָּבִֽי׃

When I say, My bed shall comfort me, my couch shall ease my complaint;

Rashi

ישא בשיחי משכבי. משכב הלילה יסבול בצרתי מעט ואוכל למנוע שיחי:

7:14

וְחִתַּתַּנִי בַחֲלֹמוֹת וּֽמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַֽנִּי׃

then Thou dost scare me with dreams, and dost terrify me through visions:

7:15

וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי מָוֶת מֵעַצְמוֹתָֽי׃

so that my soul chooses strangling, and death rather than these my bones.

Rashi

מות מעצמותי. מות אני בוחר יותר מאיברים הללו שבי:

7:16

מָאַסְתִּי לֹא־לְעֹלָם אֶחְיֶה חֲדַל מִמֶּנִּי כִּי־הֶבֶל יָמָֽי׃

I loathe it; I would not live always: let me alone; for my days are emptiness.

Rashi

מאסתי. בחיי, כי סוף סוף לא לעולם אחיה:

חדל ממני. מלהרע לי כי הבל ומעט ימי:

7:17

מָֽה־אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ וְכִֽי־תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּֽךָ׃

What is man, that Thou shouldst magnify him? and that Thou shouldst set thy heart upon him?

Rashi

כי תגדלנו. לשית אליו לבך לפקוד מעשיו בכל בקר ולבחון לכל רגע:

7:18

וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶֽנּוּ׃

and that Thou shouldst remember him every morning, and try him every moment?

7:19

כַּמָּה לֹא־תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי לֹֽא־תַרְפֵּנִי עַד־בִּלְעִי רֻקִּֽי׃

How long wilt Thou not depart from me, nor let me alone till I swallow down my spittle?

Rashi

כמה. עת ארוך אשר לא תשעה ממני כמו (שמות ה) ואל ישעו בדברי שקר וכן (לקמן יד) שעה מעלי וחדל:

בלעי רקי. כדי בליעת רוקי:

7:20

חָטָאתִי מָה אֶפְעַל ׀ לָךְ נֹצֵר הָאָדָם לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּֽׂא׃

If I have sinned, what do I do to Thee, O Thou preserver of men? why hast Thou set me as thy target, so that I am a burden to myself?

Rashi

למפגע לך. כפוגע האדם בעת חמתו ומעורר עליו כל מעשה איבתו (ס"א חובתו):

ואהיה עלי למשא. זה אחד מן תיבות שכינה הכתוב והן תיקון סופרי':

7:21

וּמֶה ׀ לֹא־תִשָּׂא פִשְׁעִי וְתַעֲבִיר אֶת־עֲוֺנִי כִּֽי־עַתָּה לֶעָפָר אֶשְׁכָּב וְשִׁחַרְתַּנִי וְאֵינֶֽנִּי׃ {פ}

And why dost Thou not pardon my transgression, and take away my iniquity? for now I shall sleep in the dust; and Thou shalt seek me, but I shall not be.

Rashi

ומה לא תשא פשעי. ומה הדבר הזה שאינך נושא לפשעי:

ושחרתני. תבקשני ולא תמצאני:

Iyov 7 איוב ז׳

Where next

Keep reading