Kaf HaChaim on Orach Chaim 157:37 כף החיים על אורח חיים קנ״ז:ל״ז

לז) ומי שהוא כחוש וא"א לו בלא אכילת בשר יניח אותו לסעודת הערב ע"ד מ"ש רז"ל במס' יומא דע"ה ע"ב למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה יעו"ש והטעם כתב הר"ח שה"ק פט"ו כי הבשר שהיא אדומה רמז למד"ה וראוי שיאכל בלילה שהיא מד"ה ולחם בבקר שהוא מדת יום רחמים. ונוכל לומר שאעפ"י שאמר שלא יאכל בשר אלא בלילה לאו דוקא לילה אלא ה"ה מפלג המנחה ואילך דחשוב לילה אליבא דרבי יהודה להתפלל ערבית וכו' ובזה ידוקדק לשון המקרא דקאמר בין הערבים תאכלו בשר ולא קאמר בלילה. ומי שאינו מתענה ודרכו לקום בחצות לילה לעסוק בתורה דרך זה נאות אליו שיש זמן לעיכול הבשר ולא תתרבה לו השינה בקומו לעסוק בתורה עכ"ל. ולי נראה דלפ"ז גם מאחר חצות זמניה הוא דהא בתמיד ג"כ כתיב בין הערבים וזמנו מאחר חצות ואילך דהא ערב פסח שחל בערב שבת שוחטין אותו בשש ומחצה כדאיתא בפ' תמיד נשחט. וכן בפסח כתיב בין הערבים ובערב וזמנו ג"כ מאחר חצות ואילך דהא אם שחט את הפסח קודם לתמיד יצא כדאיתא בפסחים דנ"ט ודס"א ע"א יעו"ש. וא"כ בבשר נמי דכתיב ביה בין הערבים ובערב זמנו מחצות היום ואילך וע"כ מי שא"א לו בלא בשר יוכל לקבוע סעודתו בבשר אחר חצות היום ובלילה יאכל מאכלים קלים כדי שיוכל לקום בחצות לילה לעסוק בתורה. ומיהו מי שאפשר לו לא יאכל בשר כ"א פעם אחת בשבוע או שני פעמים וכמ"ש המגיד למרן ז"ל כמ"ש בס' מגיד מישרים באזהרות ד"ה אור ליום שבת כ"ז לאייר יעו"ש. ועיין בדברינו לעיל סי' קל"ד או' ט':