Kaf HaChaim on Orach Chaim 50:7 כף החיים על אורח חיים נ׳:ז׳

ז) בזמן הזה נוהגים לומר אחר ברייתא דרבי ישמעאל וכו' הודו לה' קראו בשמי וכו' ופסוקים אחרים. ב"י, וכ"כ בשער הכוונות, והב"ד לעיל סי' מ"ח יעו"ש, והטעם כתב ב"י בשם א"ח וז"ל לפי שכל השנים שהיה הארון ביריעה תיקן דוד שיהיו אומרים זה המזמור כמו שמפורש בספר יוחסין, ומפורש בסדר עולם כי בתמיד של שחר אומר מהודו לה' עד ובנביאי אל תרעו ובתמיד של בין הערביים מן שירו לה' עד והלל לה' רוממו ה' אלהינו וכו' ושאר פסוקי דרחמי כגון ה' צבאות עמנו וכו' ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך וכו' כדאמרינן בירושלמי אל יהי פסוק זה זז מפיך ה' צבאות וחביריו ויש במזמור זה י' לשונות של הודאה כנגד י' מכות שהביא הקב"ה על המצריים וי' נסים שנעשו לאבותינו על הים, ובשבתות ויו"ט מוסיפים אחר הודו לה' השמים מספרים, רננו צדיקים, לדוד בשנותו, תפלה למשה, יושב בסתר, הללו את שם ה', ויש מקומות מסדרים אלו המזמורים בסידור א' ומוסיפין מזמורים אחרים ויש מקומות מתחילין אחר הודו לה' ה' מלך וכו' וכן מנהגינו, ונהגו לכופלו בכל ספרד, ונראה הטעם להודיע ייחוד מלכותו בשבת ליום שכולו שבת ואחרים אומרים פסוקים מקובצים. ויש מקומות מתחילין ברוך ה' אלהי ישראל ואחריו אומרים ברכו ה' מלאכיו וכו' ויש מקומות שאומרים אחר הלל הגדול בשבת ברוך שאמר ובחול אומרים אותו לאחר הודו לה' ויש מקומות אומרים ב"ש קודם הודו לה' בין בחול בין בשבת עכ"ל. ומנהגינו לומר ב"ש אחר ה' מלך ומזמור השמים מספרים ובשבת אחר הלל הגדול ומשמע מדברי א"ח שאין אומרים מזמור השמים מספרים בחול וכן נראה מדברי הזוהר בפ' תרומה דקל"ו וקל"ז ועי"ש אבל העולם נוהגים לאומרו עכ"ל ב"י. ועכשיו נוהגים כדברו הזוהר שאין אומרים מזמור השמים מספרים בחול אלא אומרים למנצח בנגינות מזמור שיר. ובשבת אומרים השמים מספרים וסדר המזמורים רננו צדיקים וכו' עד סיום הלל הגדול ואח"כ ב"ש. וכ"כ האר"י ז"ל והב"ד לעיל סי' מ"ח יעו"ש. והאר"י ז"ל היה מנהגו לומר הודו לה' וכו' קודם ברוך שאמר כמנהג הספרדים כמ"ש בשער הכוונות בדרוש תפלת השחר די"ז ע"א ועי"ש הטעם ואחר הודו לה' וכו' יאמר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע וכו' ובאומרו אל נקמות ה' יכוין שינקום ה' נקמת אותם עשרה הרוגי מלוכה וע"י הזכירה הזאת הם מתגברים ולוקטים הנצוצות של הנשמות הנתונות תוך הקליפה דעשיה כמ"ש בשער הכונות שם די"ז ע"ב ובפע"ח שער הזמירות פ"א. משנת חסידים בתפלת העשיה פ"י אות ו'. וכ"כ בצפורן שמיר סי' ב' אות ט"ז. ואח"כ יאמר מזמור ארומימך ה' כי דליתני עד סופו כי כולו מדבר בענין עשרה הרוגי מלוכה כמ"ש בש' הכוונות שם. וכ"כ מ"ח שם אות ח'. ש"ץ דס"ה ע"ג. וכתב בפע"ח שם פ"ב כי מזמור ארוממך יש בו ט"ו (נ"ל שצ"ל י"ב) פסוקים וצ"א תיבות ג' הוי"ה אדני ועשר הויו"ת והכוונה לחבר זו"ן ולחבר י"ה עכ"ל. ולפ"ז גם בחנוכה צריך להתחיל ארוממך כמו בשאר הימים ולא יאמר פסוק הא' מזמור שיר חנוכת וכו' כמ"ש בסידורים שלא לערבב הכוונה שיהיו נוספים על צ"א תיבות. וכ"כ ש"ץ דס"ה ע"ג בשם חק"ל ססי' ל"ב יעו"ש: