Rif Eruvin 17 רי״ף עירובין י״ז

יורד כנגדו (דף נח:) אבל חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה וכמה עומקו של גיא אמר רב יוסף אלפים איתיביה אביי עמוק מאה אמה ורחב חמשים מבליעו ואם לאו אין מבליעו הוא דאמר כאחרים דתניא אחרים אומרים אפילו עמוק אלפים ורחב חמשים מבליעו איכא דאמרי אמר רב יוסף אפילו יותר מאלפים כמאן לא כרבנן ולא כאחרים התם בשאין חוט המשקולת יורד כנגדו הכא בשחוט המשקולת יורד כנגדו ואם חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה אמר אביי וכן תני רמי בר יחזקאל ד' אמות:

הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו: אמר רב הונא בריה דרב נתן לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה טפחים מתוך ד' אמות אבל בהר המתלקט י' טפחים מתוך חמש אומדו והולך לו וכן הלכתא:

ובלבד שלא יצא חוץ לתחום: מאי טעמא אמר רב הונא גזירה שמא יאמרו מדת תחומין באה לכאן פי' שלא יבאו לטעות הרואין ויאמרו מדת תחומין באה לכאן:

ואם אינו יכול להבליעו וכו': כיצד מקדר תאנא תחתון כנגד לבו ועליון כנגד מרגלותיו אמר אביי נקטינן אין מקדרין אלא בחבל של ד' אמות אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה אין מקדרין לא בערי מקלט ולא בעגלה ערופה מפני שהן של תורה:

מתני' אין מודדין אלא מן המומחה ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר שומעין למקום שריבה ריבה לאחד ומיעט לאחד שומעין למרבה

ואפי' עבד ואפי' שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל:

גמ' פי' מומחה מלשון ומחה כלומר מקום שוה ומישור:

(דף נט.) למקום שריבה אין למקום שמיעט לא אימא אף למקום שריבה:

ריבה לאחד ומיעט לאחד: היינו קמייתא הכי קאמר ריבה אחד ומיעט אחד שומעין לזה שריבה אמר אביי ובלבד שלא ירבה יותר ממדת העיר ואלכסונה:

מתני' עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כולה של רבים ונעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא אם כן עשו חוצה לה שיור כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר ג' חצרות של שני שני בתים:

גמ' ת"ר עיר של יחיד ונעשית של רבים ורשות הרבים עוברת בתוכה כיצד מערבין אותה עושה לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע ואין מערבין אותה לחצאין אלא או כולה או מבוי מבוי בפני עצמו ואם היתה של רבים והרי היא של רבים (דף נט:) ואין לה אלא פתח אחד מערבין את כולה:

האי דקתני עושה לחי מכאן ולחי מכאן אוקימנא כרבי יהודה דאית ליה האי סברא דתניא יתר על כן אמר רבי יהודה מי שיש לו שני בתים משני צדי רשות הרבים עושה לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע אמרו לו אין מערבין רשות הרבים בכך:

ואין מערבין אותה לחצאין אלא או כולה או מבוי מבוי בפני עצמו מאי שנא חצאין דלא דאסרי אהדדי מבוי מבוי נמי אסרי אהדדי הכא