Shemot 25:1-9 שמות כ״ה:א׳-ט׳

ויקחו לי תרומה. לי, לשמי:

Have them take for Me a terumah-offering. לִי [means] for the sake of My Name.

תרומה. הפרשה, יפרישו לי מממונם נדבה:

A terumah-offering. [תְּרוּמָה means:] setting aside, [i.e.,] let them set aside from their possessions a donation.

ידבנו לבו. לשון נדבה, והוא לשון רצון טוב, פיישנ"ט בלע"ז (געשענק)

Whose heart impels him to generosity. יִדְּבֶנּוּ has the same root as נְדָבָה — “a donation.” It is a term meaning “good-will,” presant in Old French (wholehearted gift).

תקחו את תרומתי. אמרו רבותינו, ג' תרומות אמורות כאן, אחת תרומת בקע לגלגלת שנעשו מהם האדנים, כמו שמפורש באלה פקודי, ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת, לקופות, לקנות מהן קרבנות צבור, ואחת תרומת המשכן, נדבת כל אחד ואחד שהתנדבו. י"ג דברים האמורים בענין, כולם הוצרכו למלאכת המשכן או לבגדי כהונה כשתדקדק בהם:

Shall you take My terumah-offering. Our Sages said: The expression תְּרוּמָה is mentioned here three times, [thereby alluding to three different terumah-offerings]. One is the terumah-offering of a bekka (half-shekel) per head from which the “sockets” were made, as is explained in the parsha אֵלֶּה פְקוּדֵי . Another is the terumah-offering for the altar, [which also consisted of] a bekka per head for the coffers [from which] the communal sacrifices were brought. And another is the terumah-offering for the mishkon — the donation of each individual. The thirteen items mentioned in this section were all needed for the works of the mishkon or for the kohanim vestments, [as will become apparent] if you will scrutinize them.

זהב וכסף ונחשת וגו'. כלם באו בנדבה איש איש מה שנדבו לבו, חוץ מן הכסף שבא בשוה, מחצית השקל לכל אחד. ולא מצינו בכל מלאכת המשכן שהוצרך שם כסף יותר, שנאמר וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה וגו' בֶּקַע לַגֻּלְגֹלֶת וגו' (שמות לח, כו—כז), ושאר הכסף הבא שם בנדבה, עשאוה לכלי שרת:

Gold, silver, and copper, etc. All these were brought voluntarily, each person according to how his heart moved him, except for the silver which was donated by everyone equally — a half-shekel by each person. We do not find in all the works of the mishkon that any more silver was needed, as it is said: “And the silver [which was used] in counting the congregation, etc., a bekka per head, etc.” The rest of the silver which was brought voluntarily, they made from it the holy vessels.

ותכלת. צמר צבוע בדם חלזון (מנחות מד.), וצבעו ירוק:

Greenish-blue [wool]. Wool that is dyed with the blood of the chilazon-fish whose blood is greenish-blue.

וארגמן. צמר צבוע ממין צבע ששמו ארגמן:

Dark red [wool]. Wool colored by a dye called אַרְגָּמָן .

ושש. הוא פשתן (יבמות ד:):

And linen. This is linen.

ועזים. נוצה של עזים, לכך תרגם אונקלוס וּמֵעַזֵּי, הבא מן העזים, ולא עזים עצמן, שתרגום של עזים עִזַיָא:

And goats’ [hair]. Hair of goats. It is for this reason that Onkelos translates it: וּמְעַזֵי — “that which comes from goats,” and not the goats themselves, for Onkelos’ translation of goats is עִזַּיָּא .

מאדמים. צבועות היו אדום לאחר עבודן:

Red-dyed. They were dyed red after they were tanned.

תחשים. מין חיה, ולא היתה אלא לשעה (שבת כח:), והרבה גוונים היו לה, לכך מתרגם סַסְגוֹנָא, ֶׁשָּׂשׂ ומתפאר בגוונין שלו (שם):

Tachashim. A kind of animal which existed only at that time. It had many colors and Onkelos therefore translated it: סַסְגוֹנָא — [a contraction of שָׂשׂ — “rejoice” and גַוְונָא — “color”] because it rejoices and is proud with its multi-colors.

ועצי שטים. ומאין היו להם במדבר, פירש רבי תנחומא (תרומה ט), יעקב אבינו צפה ברוח הקדש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים:

And acacia wood. Where did they get [acacia wood] in the desert? Rabbi Tanchuma explained: our forefather Yaakov foresaw through Divine inspiration that the Israelites were destined to build a mishkon in the desert and he therefore brought cedars to Egypt and planted them and directed his children to take them along when they would leave Egypt.

שמן למאור. שמן זית זך להעלות נר תמיד:

Oil for the lamp. Clear olive oil to keep the lamp burning constantly.

בשמים לשמן המשחה. שנעשה למשוח כלי המשכן והמשכן לקדשו, והוצרכו לו בשמים, כמו שמפורש בכי תשא:

Spices for anointing-oil — which was made for the purpose of anointing the vessels of the mishkon, and the mishkon itself for the purpose of sanctifying them. This [oil] required spices as is explained in the parsha כִּי תִשָּׂא .

ולקטורת הסמים. שהיו מקטירין בכל ערב ובקר, כמו שמפורש בואתה תצוה. ולשון קטרת, העלאת קיטור ותמרות עשן:

And for the incense of aromatic spices — which they burnt every evening and morning, as is explained in the parsha וְאַתָּה תְּצַוֶּה . The word קְטֹרֶת indicates the raising of steam (קִיטוֹר) and a column of smoke.

אבני שהם. שתים הוצרכו שם, לצורך האפוד האמור בואתה תצוה:

Onyx stones. There were two required for the needs of the eiphod which is discussed in the parsha וְאַתָּה תְּצַוֶּה .

מלאים. על שם שעושין להם בזהב מושב כמין גומא, ונותנין האבן שם למלאות הגומא, קרויים אבני מלואים, ומקום המושב קרוי משבצות:

Filling. Because they made for them (i.e., the stones) a setting like a notch, in the gold into which the stone is put to fill the notch, they are called אַבְנֵי מִלּוּאִים — “filling stones.” The place of the setting is called מִשְׁבֶּצֶת .

לאפוד ולחושן. אבני השהם לאפוד ואבני המלואים לחשן. וחשן ואפוד מפורשים בואתה תצוה, והם מיני תכשיט:

[Into] the eiphod and the breastplate — the onyx stones for the eiphod and the filling-stones for the breastplate. The choshen and eiphod are described in the parsha וְאַתָּה תְּצַוֶּה . They are kinds of ornaments [for the kohein godol].

ועשו לי מקדש. ועשו לשמי בית קדושה:

They shall make a Sanctuary for Me. They shall make for the sake of My Name a house of holiness.

ככל אשר אני מראה אותך. כאן, את תבנית המשכן (מנחות כט.). המקרא הזה מחובר למקרא שלמעלה הימנו, ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך:

According to all that I am showing you — here, the form of the mishkon. This verse is connected to the verse that precedes it: [i.e.] “They shall make a sanctuary for Me, according to all that I am showing you.”

וכן תעשו. לדורות (סנהדרין טז:, שבועות יד:), אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים, כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה, כתבנית אלו תעשו אותם. ואם לא היה המקרא מחובר למקרא שלמעלה הימנו, לא היה לו לכתוב וכן תעשו, אלא כן תעשו, והיה מדבר על עשיית אהל מועד וכליו:

And so should you make it — in future generations, in the event that one of the vessels should be lost or when you will make for Me the vessels for the Eternal House (the Beis Hamikdosh), such as the tables, the lamps, the wash basins, and the stands [for the wash basins] which Shlomo made, then make them according to the forms of these. If this verse were not connected [to the verse] that precedes it then it would not have said וְכֵן תַּעֲשׂוּ but, rather, כֵּן תַּעֲשׂוּ (without the ו') and it would have referred to the making of the Tent of Meeting (i.e., the Mishkon) and its vessels [and not to future generations].