Shemot 26:15-30 שמות כ״ו:ט״ו-ל׳

ועשית את הקרשים. היה לו לומר ועשית קרשים, כמו שנאמר בכל דבר ודבר, מהו הקרשים, מאותן העומדין ומיוחדין לכך. יעקב אבינו נטע ארזים במצרים, וכשמת, צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים, ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותן לעשות משכן במדבר מעצי שטים, ראו שיהיו מזומנים בידכם, הוא שיסד הבבלי בפיוט שלו, טַס מַטַּע מְזוֹרָזִים קורות בתינו ארזים, שנזדרזו להיות מוכנים בידם מקודם לכן:

Make the planks. It should have said: “Make planks,” as it says regarding each and every thing. Why, then, “the planks”? From those [particular ones] that were prepared and designated for this purpose. [For] our father Yaakov planted cedar trees in Egypt and when he died he commanded his sons to carry them up with them: when they would leave Egypt, and said to them: “God will, at a time in the future, command you to construct a mishkon in the desert, made of acacia wood; see to it that you have them ready.” This is what the liturgist [meant when he] composed in his liturgical composition: “Rapidly did grow the seedlings of the diligent to become the cedars used for the beams of our House” for they were diligent [that the cedars] be ready in their possession in advance.

עצי שטים עומדים. אישטנבי"ש בלע"ז שיהא אורך הקרשים זקוף למעלה בקירות המשכן, ולא תעשה הכתלים בקרשים שוכבים, להיות רוחב הקרשים לגובה הכתלים קרש על קרש:

Out of acacia wood, standing. Estantives (upright) in Old French. [I.e.,] the length of the planks should be placed upright in the walls of the mishkon. Do not make the walls with the planks horizontal, [by placing] the width of the planks along the height of the walls one plank on top of another.

עשר אמות אורך הקרש. למדנו, גבהו של משכן עשר אמות:

Each plank shall be ten amohs long. From this we learn that the height of the mishkon was ten amohs.

ואמה וחצי האמה רוחב. למדנו, ארכו של משכן לכ' קרשים שיהיו בצפון ובדרום מן המזרח למערב, ל' אמה:

And one and one half amohs shall be the width. From this we learn that the length of the mishkon, [which corresponds] to the twenty planks that were on the northern and southern sides, running from east to west, was thirty amohs.

שתי ידות לקרש האחד. היה חורץ את הקרש מלמטה באמצעו בגובה אמה, ומניח רביע רחבו מכאן ורביע רחבו מכאן, והן הן הידות, והחריץ חצי רוחב הקרש באמצע, (רצונו לומר, קרש נקרא מה שנשאר לאחר שחרץ מכאן ומכאן, ואז נשאר רוחב אמה, נמצא חצי רוחב הקרש שבאמצע הוא חצי אמה. וכן פירש רש"י בהדיא בפ' הזורק (שבת דף צ"ח:) שהחריץ באמצע רחב חצי אמה, והיה חורץ רביעית אמה מכל צד, וכל יד היה רוחב רביעית אמה, וכן כל שפת אדן היה רוחב רביעית אמה. ודוק היטב ואז סרה תלונת הרמב"ן ותמיהתו מסולקת) ואותן הידות מכניס באדנים שהיו חלולים, והאדנים גבהן אמה, ויושבים רצופים מ' זה אצל זה, וידות הקרש הנכנסות בחלל האדנים חרוצות משלשה צדיהן, רוחב החריץ כעובי שפת האדן, שיכסה הקרש את כל ראש האדן, שאם לא כן נמצא ריוח בין קרש לקרש כעובי שפת שני האדנים שיפסיקו ביניהם, וזהו שנאמר וְיִהיוּ תֹּאֲמִים מִלְּמַטָּה, שיחרוץ את צדי הידות כדי שיתחברו הקרשים זה אצל זה:

Each plank shall have two pegs. He cut out the bottom of the plank at its middle to the height of an amoh. He left one fourth of its width on one side and another fourth of its width on the other side and these [protrusions are called] the pegs. The cut out part [was equal to] half the width of the plank in the center. These pegs were inserted into the sockets which were hollow. The sockets were one amoh highB and forty of them were placed in a line one next to another. The pegs of the plank that were inserted into the opening of the sockets were cut out on three of their sides. The width of the part that was cut away correspond to the thickness of the edge of the socket so that the plank would cover the entire top of the socket. For if this were not so it would have resulted in a gap between one plank and another equal to the thickness of the edges of two sockets which would have separated between them (the planks)A (see illustration 2 on page 144). This is what is meant when it is said: “They must be coupled together [to fit exactly];” the sides of the pegs should be cut out so that the planks be flush next to one another.B

משולבות. עשויות כמין שליבות סולם, מובדלות זו מזו, ומשופין ראשיהם ליכנס בתוך חלל האדן, כשליבה הנכנסת בנקב עמודי הסולם:

Parallel. [מְשֻׁלָּבוֹת means:] made like the (שְׁלִיבוֹת) rungs of a ladder, separated from each other and planed at their ends so as to be inserted into the opening of the socket, like a (שְׁלִיבָה) rung which is inserted in the hole of the upright beams of a ladder.

אשה אל אחתה. מכוונות זו כנגד זו, שיהיו חריציהם שוים זו כמדת זו, כדי שלא יהיו שתי ידות זו משוכה לצד פנים וזו משוכה לצד חוץ בעובי הקרש שהוא אמה, ותרגום של ידות צִירִין, לפי שדומות לצירי הדלת הנכנסים בחורי המפתן:

To each other. [I.e., the pegs] were lined up [exactly] one opposite the other; [meaning] that their cut away sections should be exactly alike. The measurement of one should be the same as the other so that no two pegs should be [misaligned], one pulled more towards the inside while the other is pulled more to the outside in relation to the thickness of the plank which was one amoh. Onkelos’ translation of יָדוֹת is “hinges” because they are similar to the hinges of a door which are inserted in the holes of the threshold.

לפאת נגבה תימנה. אין פאה זו לשון מקצוע, אלא כל הרוח קרויה פאה, כתרגומו לְרוּחַ עֵיבַר דְּרוֹמָא:

For the southern side. The form of the word פֵּאָה here (לִפְאַת) does not have the [usual] meaning of “corner” [or “end”], but, rather, the entire side is called פֵּאָה, as Onkelos translates it: “for the southern side.”

ולירכתי. לשון סוף, כתרגומו וְלִסְיָפֵי. ולפי שהפתח במזרח קרוי מזרח פנים והמערב אחורים, וזהו סוף, שהפנים הוא הראש:

For the [west] end. [וּלְיַרְכְּתֵי] has the meaning of “end,” as Onkelos translates it: “And for its end.” Since the entrance is on the eastern side therefore the eastern side is called “the front” and the western side, “the back.” This is why it is referred to as “the end” since the front is “the beginning.”

תעשה ששה קרשים. הרי ט' אמות רוחב:

Make six planks. Hence nine amohs is its width.

ושני קרשים תעשה למקצעת. אחד למקצוע צפונית מערבית ואחד למערבית דרומית, כל שמנה קרשים בסדר אחד הן, אלא שאלו השתים אינן בחלל המשכן, אלא חצי אמה מזו וחצי אמה מזו נראות בחלל להשלים רחבו לעשר, והאמה מזה והאמה מזה, באות כנגד אמות עובי קרשי המשכן הצפון והדרום, כדי שיהא המקצוע מבחוץ שוה:

Make two planks for the corners. One for the northwestern corner and one for southwestern [corner]. All the eight planks were in one row, but these two [in the corners] did not enclose the interior of the mishkon except that one half amoh of this one (plank) and one half amoh of the other were visible in the interior [of the mishkon] so as to make the total width ten [amohs]. The remaining amoh of each [plank] was lined up against the amoh thickness of the northern and southern mishkon planks so that the ends on the outside would be even.

ויהיו תואמים מלמטה. כל הקרשים תואמים זה לזה מלמטה, שלא יפסיק עובי שפת שני האדנים ביניהם להרחיקן זו מזו, זהו שפרשתי, שיהיו צירי הידות חרוצים מצדיהן, שיהא רוחב הקרש בולט לצדיו חוץ לידי הקרש, לכסות את שפת האדן, וכן הקרש שאצלו, ונמצאו תואמים זה לזה, וקרש המקצוע שבסדר המערב, חרוץ לרחבו בעביו כנגד חריץ של צד קרש הצפוני והדרומי, כדי שלא יפרידו האדנים ביניהם:

They must be coupled together. All the planks must be flush with each other at the bottom, so that no gap be formed by the thickness of the edge of any two [adjacent] sockets between them (the planks) to separate them from one another. This is what I meant when I explained that the “hinges” of the pegs must be cut out around their sides so that the width of the plank will protrude at its side beyond the pegs of the plank so as to cover the edge of the socket. The same [applies] to its adjacent plank resulting in their being coupled together. Each corner plank of the western row was cut away in its width in its thickness [lined up] opposite the cut-away part of the planks of the northern and southern sides so that the sockets will not cause a separation between them.

ויחדו יהיו תמים. כמו תאומים:

And they must also be coupled together evenly. [תַמִּים has] the same meaning as תוֹאֲמִים (coupled).

על ראשו. של קרש:

On the top. Of each plank.

אל הטבעת האחת. כל קרש וקרש היה חרוץ מלמעלה ברחבו שני חריצין בשני צדיו כמו עובי טבעת, ומכניסו בטבעת אחת, נמצא מתאים לקרש שאצלו. אבל אותן טבעות לא ידעתי אם קבועות הן אם מטולטלות. ובקרש שבמקצוע היה טבעת בעובי הקרש (נראה כי מלות הדרומי והצפוני אלמטה קאי, ורוצה לומר שהדרומי והצפוני וראש קרש כו' נכנס לתוכו, ומה שכתב היה טבעת בעובי קרש, רוצה לומר בעובי קרש המערבי. ודו"ק) הדרומי והצפוני, וראש קרש המקצוע שבסדר מערב נכנס לתוכו, נמצאו שני הכתלים מחוברים:

With one ring. Each and every plank was cut out at the top in its widthA (see illustration 3 on page 144). Two cut-outs at the two ends [of the width] were sufficient [to hold] the thickness of a ring. He inserts them (the two planks) into one ring resulting in its being flush with the adjacent planks.B But I do not know about these rings whether they were fixed [to the planks] or whether they were removable. As for the plank at the corner, the rings were along the thickness of the southernmost and northernmost planks. Then the top of the corner plank along the western row would be inserted into it (the ring), resulting in the two walls being joined.

כן יהיה לשניהם. לשני הקרשים שבמקצוע, לקרש שבסוף צפון ולקרש המערבי, וכן לשני המקצועות:

So must it be done with the two. [I.e.,] the two planks at the corners; the plank at the [western] end of the northern side with the western plank [adjacent to it]. The same applied to both corners.

והיו שמנה קרשים. הן האמורות למעלה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקוצעות, נמצאו שמנה קרשים בסדר מערבי. כך שנויה במשנה מעשה סדר הקרשים במלאכת המשכן. היה עושה את האדנים חלולים, וחורץ את הקרש מלמטה רביע מכאן ורביע מכאן, והחריץ חציו באמצע, ועשה לו שתי ידות כמין שני חמוקין (ולי נראה שהגרסא כמין שני חווקין) כמין שני שליבות סולם המובדלות זו מזו, ומשופות להכנס בחלל האדן כשליבה הנכנסת בנקב עמודי הסולם, והוא לשון משולבות, עשויות כמין שליבה, ומכניסן לתוך שני אדנים, שנאמר שְׁנֵי אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים (שמות לו, ל), וחורץ את הקרש מלמעלה אצבע מכאן ואצבע מכאן, ונותנן לתוך טבעת אחת של זהב, כדי שלא יהיו נפרדין זה מזה, שנאמר ויהיו תואמים מלמטה וגו', כך היא המשנה, והפירוש שלה הצעתי למעלה בסדר המקראות:

Thus there will be eight planks. These are the same ones mentioned above: “make six planks... And make two planks for the corners,” thereby resulting in eight planks for the row on the western side. The following is stated in the part dealing with the order of the planks in the [Beraisa] d’Meleches Hamishkon: The sockets were made hollow. The planks were cut out at the bottom [leaving] a quarter [of the width] on one side and a quarter on the other side. Half the width was cut out in the middle thereby forming two pegs that were similar to two חֲמוּקִין (legs — (S.H.)) (To me it seems that it should read: “similar to two חֲוָוקִין”) [meaning:] similar to two rungs of a ladder that are set apart from each other, which were planed down so as to enable them to be inserted into the opening of the socket, as a rung which is inserted into the holes of the upright boards of a ladder. This is what is meant by מְשׁוּלָּבוֹת — made similar to a (שְׁלִיבָה) rung. They are inserted into the two sockets, as it is said: “two sockets [under one plank] and two sockets [under the other plank.” Then the top of the plank is cut out, the width of a finger on one side and the width of a finger on the other side and they are inserted into one golden ring so that they not separate from each other, as it is said: “They must be coupled together, etc.” The above is the Mishnah (i.e., Beraisa), and I have set forth its explanation above according to the order of the verses.

בריחם. כתרגומו עַבְּרִין, ובלע"ז אשפרי"ש

Bars. As Onkelos translates it עַבְּרִין and in Old French esbars (bolts).

חמשה לקרשי צלע המשכן. אלו ה', ג' הן, אלא שהבריח העליון והתחתון עשוי משתי חתיכות, זה מבריח עד חצי הכותל וזה מבריח עד חצי הכותל, זה נכנס בטבעת מצד זה וזה נכנס בטבעת מצד זה, עד שמגיעין זה לזה, נמצא שעליון ותחתון שנים שהן ארבע, אבל האמצעי ארכו כנגד כל הכותל, ומבריח מקצה הכותל ועד קצהו, שנאמר והבריח התיכון וגו' מבריח מן הקצה אל הקצה, שהעליונים והתחתונים היו להן טבעות בקרשים להכנס לתוכן, שתי טבעות לכל קרש, משולשים בתוך עשר אמות של גובה הקרש, חלק אחד מן הטבעת העליונה ולמעלה, וחלק אחד מן התחתונה ולמטה, וכל חלק הוא רביע אורך הקרש, ושני חלקים בין טבעת לטבעת, כדי שיהיו כל הטבעות מכוונות זו כנגד זו, אבל לבריח התיכון אין טבעות, אלא הקרשים נקובין בעובים, והוא נכנס בהם דרך הנקבים שהם מכוונין זה מול זה, וזהו שנאמר בתוך הקרשים. הבריחים העליונים והתחתונים שבצפון ושבדרום, אורך כל אחת ט"ו אמה, והתיכון ארכו ל' אמה, וזהו מן הקצה אל הקצה, מן המזרח ועד המערב, וה' בריחים שבמערב אורך העליונים והתחתונים ו' אמות, והתיכון ארכו י"ב, כנגד רוחב ח' קרשים, כך היא מפורשת במלאכת המשכן (שבת צח:):

Five for the planks of one wall. These five are actually three, but [they are called five] only because the upper and lower bars are [each] made of two pieces. The one extends till the middle of the wall and the other extends till the middle of the wall. One is inserted into the rings on one side and the other is inserted into the rings on the other side, until they reach each other. Consequently the upper and lower ones are two which are made of four. But regarding the middle [bar], its length was equal to the whole wall from one end of the wall till the other end, as it is said: “The middle bar, etc. extended from one end to the other.” For the upper and lower [bars] had rings on the planks through which they were inserted, two rings for each boardA (see illustration 1 on page 145) placed at three equidistant places within the ten amohs of the height of the plank. One section [of the plank] was above the upper ring and one section was beneath the lowest one,C each section being one fourth of the length of the plank. Two [more] sections were between the [upper and lower] rings.D This was in order that all the rings would be lined up one across from the other. However, the middle bar had no rings, but the planks were bored through their thickness, and it (the bar) was inserted through the holesE which were lined up one exactly opposite the other. This is what is meant when it is said: “[The middle bar shall go] through the planks.” The upper and lower bars that were on the northern and southern sides, the length of each was 15 amohs whereas the middle one was 30 amohs. That is what is meant by: “[The middle bar ... will extend] from one end to the other,” from east to west. As for the five bars on the western side: the length of the upper and lower ones was six amohs, whereas the middle one’s length was 12 [amohs], corresponding to the width of the eight planks. This is how it is explained in the [Beraisa] d’Meleches Hamishkon.

בתים לבריחם. הטבעות שתעשה בהן יהיו בתים להכניס בהן הבריחים:

To hold the bars. The rings which you will make for them will be housings [for the purpose] of inserting the bars into them.

וצפית את הבריחים זהב. לא שהיה הזהב מדובק על הבריחים, שאין עליהם שום צפוי, אלא בקרש היה קובע כמין ב' פיפיות של זהב כמין ב' סדקי קנה חלול, וקובען אצל הטבעות לכאן ולכאן, ארכן ממלא את רוחב הקרש מן הטבעת לכאן וממנה לכאן, והבריח נכנס לתוכו, וממנו לטבעת, ומן הטבעת לפה השני, נמצאו הבריחים מצופים זהב כשהן תחובין בקרשים, והבריחים הללו מבחוץ היו בולטות. הטבעות והפיפיות לא היו נראות בתוך המשכן, אלא כל הכותל חלק מבפנים:

You shall overlay the bars with gold. This does not mean to imply that the gold was attached onto the bars for they were not coated with anything. But, rather, he would attach to the plank something akin to two gold tubes, similar to two sections of a hollow-cane. He fastened them near the rings in both directions. Their length took up the entire width of the plank, from the ring to one side and from it (the ring) to the other side. The bar was inserted into it (the tube) and from it into the ring and from the ring to the other opening. Consequently the bars [appeared to be] coated with gold when they were attached to the planks. These bars projected to the outside [Hence] the rings and the tubes were not visible inside the mishkon, but the whole wall was smooth on the inside.

והקמת את המשכן. לאחר שיגמור, הקימהו:

You shall erect the mishkon. “After it is completed, erect it!”

הראית בהר. קודם לכן, שאני עתיד ללמדך ולהראותך סדר הקמתו:

Shown to you on the mountain — before this (i.e., before setting it up), for later on I shall teach you and show you the proper order for setting it up.