Terumah, Aliyah 3 תרומה, שלישי

מקשה תיעשה המנורה. שלא יעשנה חוליות, ולא יעשה קניה ונרותיה איברים איברים, ואחר כך ידביקם כדרך הצורפים שקורין שולדיר"ץ, אלא כולה באה מחתיכה אחת, ומקיש בקורנס וחותך בכלי האומנות, ומפריד הקנים אילך ואילך:

The Menorah must be made by hammering. It must not be made in sections. [That is] its branches or lamps must not be made as individual parts and afterwards attached as is done by smiths [through a process] called solder in Old French (to solder), but, rather, it should all originate from one piece, hammered with a hammer and cut with special tools, thereby separating the branches in two directions.

מקשה. תרגומו נְגִיד, לשון המשכה, שממשיך את האיברים מן העשת לכאן ולכאן בהקשת הקורנס, ולשון מקשה מכת קורנס, בטדי"ץ בלע"ז כמו דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה, ו):

Hammering. Onkelos translates it נְגִיד, a term meaning: “drawn out,” for he draws out the parts from the mass [of gold] in two directions by hammering with the hammer. The term מִקְשָׁה means “hammering with a hammer,” batedic (hammered) in Old French, as in: “(נָקְשָׁן) they banged against each other.”

תיעשה המנורה. מאליה (תנחומא בהעלותך ג), לפי שהיה משה מתקשה בה (מנחות כט.), אמר לו הקב"ה, השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה (תנחומא שם):

The menorah must be made. [It shall be made] by itself. Because Moshe had difficulties with it, God said to him: “Throw the mass [of gold] into the fire and it will form itself.” Therefore it does not say תַּעֲשֶׂה — “you must make.”

ירכה. הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלשה רגלים יוצאין הימנה ולמטה:

Its base. This refers to the “leg” at the bottom which was made in a shape similar to a box from which the three legs protruded downwards.

וקנה. הקנה האמצעי שלה העולה באמצע הירך, זקוף כלפי מעלה, ועליו נר האמצעי עשוי כמין בזך, לצוק השמן לתוכו ולתת הפתילה:

Its shaft. [This refers to] its middle branch which rose from the middle of the base vertically upwards. At the top of it was the middle lamp, made similar to a cup into which oil was poured and a wick was placed.

גביעיה. הן כמין כוסות שעושין מזכוכית, ארוכים וקצרים, וקורין להם מדירנ"ס, ואלו עשויין מזהב, ובולטין ויוצאין מכל קנה וקנה כמנין שנתן בהם הכתוב, ולא היו בה אלא לנוי:

Its cups. They were like goblets which are made of glass long and narrow called madernes [in Old French]. These were made of gold and they protruded and stood out from each branch according to the number given in Scripture. They were there only as ornaments.

כפתריה. כמין תפוחים היו, עגולין סביב, בולטין סביבות הקנה האמצעי, כדרך שעושין למנורות שלפני השרים, וקורין להם פימל"ש, ומנין שלהם כתוב בפרשה כמה כפתורים בולטין ממנה וכמה חלק שבין כפתור לכפתור:

Its knobs. They were like round apples around [the branch], projecting outward around the middle branch, in the manner that candelabras are made for the aristocracy, called pomels [in Old French]. Their number is given in this parsha, as to how many knobs protrude from it and how much space between one knob and another.

ופרחיה. ציורין עשוין בה כמין פרחין:

And its flowers. Engravings made in the shape of flowers.

ממנה יהיו. הכל מקשה יוצא מתוך חתיכת העשת, ולא יעשם לבדם וידביקם:

Shall be of it. [I.e.] all hammered out from the piece of mass and not made separately and then attached.

יוצאים מצדיה. לכאן ולכאן, באלכסון נמשכים ועולין עד כנגד גובהה של מנורה, שהוא קנה האמצעי, ויוצאין מתוך קנה האמצעי זה למעלה מזה, התחתון ארוך, ושל מעלה קצר הימנו, והעליון קצר הימנו, לפי שהיה גובה ראשיהן שוה לגובהו של קנה האמצעי השביעי שממנו יוצאים הששה קנים:

Shall extend from its sides — in each direction diagonally going upwards until [they reach] the height of the menorah, which is the middle branch. They extend outward from the middle branch, one above the other. The bottom one is the longest one and the one above it is shorter and the top one is even shorter. [This was so] because the height at their top was the same as the height of the seventh middle branch, from which extended the six branches.

משקדים. כתרגומו, מצויירים היו, כדרך שעושין לכלי כסף וזהב שקורין ניאל"ר:

Engraved. [מְשֻׁקָּדִים is] as Onkelos translates it [מְצַיְירִין]: They were engraved in the manner that silver and gold vessels are made, called nieler (engraving) [in Old French].

ושלשה גבעים. בולטין מכל קנה וקנה:

And three cups — protruding from each of the branches.

כפתור ופרח. היה לכל קנה וקנה:

A knob and a flower — was on each branch.

ובמנרה ארבעה גבעים. בגופה של מנורה היו ארבעה גביעים, אחד בולט בה למטה מן הקנים, והג' למעלה מן יציאת הקנים היוצאין מצדיה:

The [shaft of the] menorah shall have four cups. In the body (center) of the menorah there were four cups, one protruding under the branches and three above from where the branches vented out, those that extended outward from its sides.

משקדים כפתוריה ופרחיה. זה אחד מחמשה מקראות שאין להם הכרע (יומא נב:), אין ידוע אם גביעים משוקדים, או משוקדים כפתוריה ופרחיה:

Engraved in almond shape patterns with their knob and flowers. This is one of the five verses [in the Torah] in which [an adjective] is left undecided. [Here] it is not known whether [it should read]: גְּבִיעִים מְשֻׁקָּדִים or מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ .

וכפתור תחת שני הקנים. מתוך הכפתור היו הקנים נמשכים משני צדיה אילך ואילך. כך שנינו במלאכת המשכן (מנחות כח:), גובהה של מנורה י"ח טפחים, הרגלים והפרח ג' טפחים, הוא הפרח האמור בירך, שנאמר עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ (במדבר ח, ד), וטפחיים חלק, וטפח שבו גביע מהארבעה גביעים, וכפתור ופרח משני כפתורים ושני פרחים האמורים במנורה עצמה, שנאמר משוקדים כפתוריה ופרחיה, למדנו שהיו בקנה שני כפתורים ושני פרחים לבד מן הג' כפתורים שהקנים נמשכין מתוכן, שנאמר וכפתור תחת שני הקנים וגו', וטפחיים חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אילך ואילך נמשכים ועולים כנגד גובהה של מנורה, טפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו, וטפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו ונמשכים ועולין כנגד גובהה של מנורה, וטפחיים חלק, נשתיירו שם ג' טפחים, שבהם ג' גביעים וכפתור ופרח, נמצאו גביעים כ"ב, י"ח לששה קנים ג' לכל אחד ואחד, וארבעה בגופה של מנורה הרי כ"ב, ואחד עשר כפתורים, ו' בששת הקנים, וג' בגופה של מנורה שהקנים יוצאים מהם, ושנים עוד נאמרו במנורה, שנאמר משוקדים כפתוריה, ומיעוט כפתורים שנים, האחד למטה אצל הירך, והאחד בג' טפחים העליונים עם ג' הגביעים, ותשעה פרחים היו לה, ו' לששת הקנים, שנאמר בקנה האחד כפתור ופרח, וג' למנורה, שנאמר משוקדים כפתוריה ופרחיה, ומיעוט פרחים שנים, ואחד האמור בפרשת בהעלותך, עד ירכה עד פרחה. ואם תדקדק במשנה זו הכתובה למעלה, תמצאם כמנינם איש איש במקומו:

A knob under the two branches. From the knob, the branches extended from the two sides in opposite directions. In the Beraisa d’Meleches Hamishkon we learned as follows: The menorah was altogether 18 tefachim high. [We arrive at this as follows:] 3 tefachim for the legs and the [lowest] flowerA (see illustrations on page 141). This is the flower that is mentioned together with the base, about which it says: “down to its base and its flower.” 2 tefachim [above that were] unadornedB 1 tefach [above that was] a cup,C [i.e., one] of the four cups [mentioned in v. 34] as well as a knob and a flower [each of which was one] of the two knobs and two flowers that are mentioned with the menorah proper (i.e., the center branch), about which it is said (in v. 34): “the knobs and flowers were engraved,” from which we learn that the [center] branch had two knobs and two flowers besides the three knobs from which the [six] branches extended. [Regarding the latter three knobs] it says [here]: “and a knob under the two branches, etc.” 2tefachim [above that were] unadorned.D 1tefach [above that was] a knob,E from which two branches extended in two directions.F They extended upwards to a height equal to the [center] of the menorah. 1 tefach [above that] was unadornedG 1 tefach [above that was] a knobH from which two branches extended.I 1 tefach [above that] was unadorned.J 1 tefach [above that] was a knobK from which two branches extended upward to a height equal to [the center of] the menorah.L 2 tefachim [above that] were unadorned.M 3 tefachim now remainedN, in which there were three cups (= 1 tefach), and one knob (=1 tefach) and one flower (=1 tefach). Consequently the total number of cups was 22: 18 for the six branches, [since there were] three for each one; and 4 in the menorah proper (i.e., the center branch), giving you a total of 22. And the total number of knobs was 11: 6 for the six branches (one for each) and 3 in the menorah proper (i.e., the center branch) from which the branches extended. and an additional 2 in the menorah proper, about which it is said (v. 34): “its knobs were engraved” [which indicates 2] [since] the minimum of anything plural is 2. One of these [knobs] was at the bottom near the base and the other one was in the three upper tefachim, together with the three cups. It (the menorah) had nine flowers: 6 for the six branches (one for each), as it is said (v. 33): “in each branch there was a knob and a flower,” and 3 for the menorah proper (i.e., the center branch). [Two of these are mentioned] when it is said “its knobs and flowers were engraved” and the minimum of “flowers” is 2, and [an additional one] mentioned in the parsha בְּהַעֲלֹתְךָ: “down to its base and its flower.” If you study the above beraisa carefully you will find them as they were enumerated, each in its proper place.

את נרותיה. כמין בזיכין שנותנין בתוכן השמן והפתילות:

Its lamps. They were a kind of cups into which the oil and the wicks were put.

והאיר על עבר פניה. עשה פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מצדיה, מוסבים כלפי האמצעי, כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים על עבר פניה, מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה:

So that they shine toward it. I.e., make the mouths of the six lamps, which were at the top of the branches which extended from its (the menorah’s) sides, turned toward the middle one, so that when the lamps were lit they would shine אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ . [That is,] their shine would be turned towards the front side of the middle branch. which is the menorah proper.O

ומלקחיה. הם הצבתים העשויין ליקח בהם הפתילה מתוך השמן, לישבן ולמושכן בפי הנרות, ועל שם שלוקחים בהם קרויים מלקחים. וְצִבְיְתָהָא שתרגם אונקלוס, לשון צבת, טוליי"ש בלע"ז

Its tongs. [וּמַלְקָחֶיהָ] are the tongs which were made to pluck the wicks from the oil to set them up, and to pull them into the mouths of the lamps. Since they are used for “taking” (i.e., plucking) they are called מַלְקָחַיִם (from לְקָח — “take”). The word צִבְתָהָא with which Onkelos translates is from the word צְבָת — tenálies in Old French.

ומחתותיה. הם כמין בזיכין קטנים, שחותה בהן את האפר שבנר בבקר בבקר, כשהוא מטיב את הנרות מאפר הפתילות שדלקו הלילה וכבו, ולשון מחתה פויישד"א בלע"ז כמו לַחְתֹּות אֵשׁ מִיָּקוּד (ישעיה ל, יד):

And its scoops. They were like small receptacles which were used to rake out the ashes from the lamp every single morning, when he would clean the lamps from the ashes of the wicks which had burned during the night and were extinguished. The word מַחְתָּה is puisedoire in Old French, as in: “(לַחְתּוֹת) to rake fire from the oven.”

ככר זהב טהור. שלא יהיה משקלה עם כל כליה אלא ככר, לא פחות ולא יותר, והככר של חול ששים מנה, ושל קדש היה כפול, ק"ך מנה, והמנה הוא ליטרא ששוקלין בה כסף למשקל קולוני"א, והם ק' זהובים, כ"ה סלעים, והסלע ארבעה זהובים:

A kikar of pure gold. Its weight, including all its vessels, should be only a kikar, no more and no less. The kikar [used to measure] mundane things was the equivalent of sixty manehs, whereas the one [used to measure] holy things was double that — 120 maneh. A maneh is the equivalent of a litra which is used to weigh silver according to the weight of Cologne. This is equal to one hundred zehuvim (dinars), equal to twenty five sela’im, a sela being four zehuvim (dinars).

וראה ועשה. ראה כאן בהר תבנית שאני מראה אותך. מגיד שנתקשה משה במעשה המנורה, עד שהראה לו הקב"ה מנורה של אש:

Observe and make them. See here on the mountain the pattern which I show you. This tells us that Moshe had difficulties with the constructing of the menorah until God showed him a menorah [model] made of fire.

אשר אתה מראה. כתרגומו דְּאַתְּ מִתְחֲזֵי בְּטוּרָא, אילו היה נקוד מראה בפת"ח, היה פתרונו אתה מראה לאחרים, עכשיו שנקוד חטף קמץ, פתרונו דאת מתחזי, שאחרים מראים לך (שהנקוד מפריד בין עושה לנעשה):

That will be shown to you. As Onkelos translates it: “that you will be shown in the mountain.” If it were vocalized מַרְאֶה with a patach, its meaning would be: “you will show to others.” But, now that it is vowelized with a kametz (מָרְאֶה), its meaning is: “that you will be shown” — that others show you.

ואת המשכן תעשה עשר יריעות. להיות לו לגג, ולמחיצות מחוץ לקרשים, שהיריעות תלויות מאחוריהן לכסותן:

You shall make the mishkon out of ten drapes — to serve as a roof and partitions on the outside of the planks, for the drapes were hung behind them to cover them.

שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני. הרי ארבע מינין יחד בכל חוט וחוט, אחד של פשתים, וג' של צמר, וכל חוט וחוט כפול ו', הרי ד' מינין כשהן שזורין יחד כ"ד כפלים לחוט (ברייתא דמלאכת המשכן):

Fine twined linen, greenish-blue, dark red and crimson. Thus you have four kinds [of material] together in each and every thread, one of linen and three of wool. Each and every thread was made six-fold. Hence the four materials when woven together made each strand consist of 24 threadsA (see illustration on page 142).

כרובים מעשה חשב. כרובים היו מצויירין בהם באריגתן, ולא ברקימה שהוא מעשה מחט, אלא באריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן, ארי מצד זה ונשר מצד זה, כמו שאורגין חגורות של משי שקורין בלע"ז פיישיש"א

Figures of cherubim, the work of a craftsman. Cherubim were formed in them (the drapes) through weaving, and not through embroidery which is done through needlework. But, rather, by weaving on two sides, one image on one side and another image on the other side, a lion on this side and an eagle on the other side, just as silken belts are woven [nowadays], which are called feises (woven images) in Old French.

תהיין חוברות. תופרן במחט זו בצד זו, חמש לבד וחמש לבד:

Shall be joined together. They were sewn together with a needle one beside the other — each of five [drapes] separately.

אשה אל אחותה. כך דרך המקרא לדבר בדבר שהוא לשון נקבה, ובדבר שהוא לשון זכר אומר איש אל אחיו כמו שנאמר בכרובים, וּפְנֵיהֶם אִיש אֶל אָחִיו (שמות כה, כ):

Together. This is the way Scripture speaks (i.e., אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ) of an object in the feminine gender. And when the object is in the masculine gender it says: אִישׁ אֶל אָחִיו, as it states regarding the cherubim: “they shall face one another (lit. one man to another).”

לולאות. לצו"לש בלע"ז וכן תרגם אונקלוס עֲנוּבִין, לשון עניבה:

Loops. Laçols (loops) in Old French. Onkelos, too, translates it thus: עֲנוּבִין from the word עֲנִיבָה (loop or bow).B (See illustration on page 142)

מקצה בחוברת. באותה יריעה שבסוף החבור. קבוצת חמשת היריעות קרויה חוברת:

At the end of the group. [I.e.] on that drape which is at the end of the group. The group of the five [joined] drapes is referred to as חוֹבָרֶת .

וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית. באותה יריעה שהיא קיצונה, לשון קצה, כלומר לסוף החוברת:

Do the same on the edge of the drape which is at the end of the second group. [I.e.] on that drape which is at the end. קִיצוֹנָה is from קָצֶה (end), that is, at the end of the group.

מקבילות הלולאות אשה אל אחותה. שמור שתעשה הלולאות במדה אחת, מכוונות הבדלתן זו מזו, וכמדתן ביריעה זו כן יהא בחברתה, כשתפרוש חוברת אצל חוברת יהיו הלולאות של יריעה זו מכוונות כנגד לולאות של זו, וזהו לשון מקבילות, זו כנגד זו, תרגומו של כנגד, לקבל. היריעות ארכן כ"ח ורחבן ארבע, וכשחבר חמש יריעות יחד נמצא רחבן כ', וכן החוברת השנית. והמשכן ארכו שלשים מן המזרח למערב, שנאמר עשרים קרשים לפאת נגבה תימנה, וכן לצפון, וכל קרש אמה וחצי האמה, הרי שלשים מן המזרח למערב. רוחב המשכן מן הצפון לדרום עשר אמות, שנאמר ולירכתי המשכן ימה וגו', ושני קרשים למקצעות הרי עשר, ובמקומם אפרשם למקראות הללו. נותן היריעות ארכן לרחבו של משכן, עשר אמות אמצעיות לגג חלל רוחב המשכן, ואמה מכאן ואמה מכאן לעובי ראשי הקרשים שעוביים אמה, נשתיירו ט"ז אמה, ח' לצפון וח' לדרום מכסות קומת הקרשים שגבהן עשר, נמצאו שתי אמות התחתונות מגולות. רחבן של יריעות ארבעים אמה כשהן מחוברות, עשרים אמה לחוברת, שלשים מהן לגג חלל המשכן לארכו, ואמה כנגד עובי ראשי הקרשים שבמערב, ואמה לכסות עובי העמודים שבמזרח, שלא היו קרשים במזרח אלא ד' (ברש"י ישן חמשה) עמודים, שהמסך פרוש ותלוי בווין שבהן כמין וילון, נשתיירו ח' אמות התלויין על אחורי המשכן שבמערב, ושתי אמות התחתונות מגולות. זו מצאתי בברייתא דמסכת מדות, אבל במסכת שבת (פרק הזורק צח:), אין היריעות מכסות את עמודי המזרח, וט' אמות תלויות אחורי המשכן, והכתוב בפרשה זו מסייענו, ונתת את הפרוכת תחת הקרסים, ואם כדברי הברייתא הזאת, נמצאת פרוכת משוכה מן הקרסים ולמערב אמה:

The loops shall be opposite one another. Take care that you make the loops exactly equidistant from one another. And the measurements used for one drape shall be the same as in the other one, so that when you spread out one group next to the other the loops of one drape [should] line up exactly opposite the loops of the other. And that is the meaning of מַקְבִּילוֹת — “one opposite the other” [as indicated by] Onkelos’ translation of נֶגֶד (opposite) is לָקֳבֵל . [Each of] the drapes was 28 [amohs] long and four [amohs] wide. And when the five drapes were joined together their width totaled 20 [amohs]. The same was true for the second group [of drapes]. The [interior] length of the mishkon was 30 amohsA (see illustration on page 143) from east to west, as it is said: “twenty planks for the southern side” and similarly for the northern side, each plank being 1½ amohs wide.B So you have 30 [amohs] east to west. The [interior] width of the mishkon, from north to south, was ten amohs,C as it is said: “For the western side of the mishkon, etc., and make two planks for the corners.” Hence [the eight planks] equaled ten [amohs of interior. [For two of the amohs covered the thickness of the plank on each side]. I will explain these verses in their places. The drapes were placed [so that] their length was across the width of the mishkon, ten of their middle amohs covering the interior of the width of the mishkon. An additional amoh on each side [covered] the thickness of the top of the planksD whose width was one amoh. This left 16 amohs: eight [amohs] on the northern side and eight [amohs] on the southern side covered the height of the planks which were ten amohs high. Consequently, the bottom two [amohs of the planks] remained uncovered. The width of the drapes [totaled] 40 amohs when they were all joined — 20 amohs for each group. Thirty of the total [amohs] covered the interior of the length of the mishkon; one amoh corresponded to the thickness of the tops of the planks on the western side and an additional amoh [was needed] to cover the thickness of the pillars on the eastern side, — for there were no planks on the eastern side, just five pillarsE from which the screen was spread and hung by their (the pillars’) hooks as a sort of a curtain. Consequently there remained eight amohs which hung in back of the mishkon on the western side, leaving the bottom 2 amohs uncovered. The above I found in the Beraisa of 49 midos. However, in Maseches Shabbos (98b) [we find]: The drapes did not cover the eastern beams, and nine amohs hung in back of the mishkon. What is written in this section supports this, [for it states:] “Place the paroches under the clasps,” and if, in fact, it were as is stated in the Beraisa it would result in the paroches being a distance of one amoh westward from the clasps.

קרסי זהב. פירמיל"ש בלע"ז ומכניסין ראשן אחד בלולאות שבחוברת זו, וראשן אחד בלולאות שבחוברת זו, ומחברן בהן:

Golden Clasps. Fermeilz (hooks or clasps) in Old French. One of their ends is inserted into [one of the] loops of one of the groups [of drapes] and their other end into the loops of the other group [of drapes,] thereby joining them through them.

יריעות עזים. מנוצה של עזים:

Drapes of goats’ [hair]. [עִזִּים here means:] of goats’ hair.

לאהל על המשכן. לפרוש אותן על היריעות התחתונות:

For a covering over the mishkon. I.e., to be spread over the lower drapes.

שלשים באמה. שכשנותן ארכן לרוחב המשכן כמו שנתן את הראשונות, נמצאו אלו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן, לכסות אחת מהשתי אמות שנשארו מגולות מן הקרשים, והאמה התחתונה של קרש שאין היריעה מכסה אותו, היא האמה התחובה בנקב האדן, שהאדנים גבהן אמה:

Thirty amohs — so that when they are placed lengthwise across the width of the mishkon, in the same way he placed the first יְרִיעוֹת], it follows that they will overhang an [additional] amoh on this side and an amoh on the other side, so as to cover one of the two amohs of the planks that remained uncovered. The lowest amoh of the plank, which was left uncovered by the drape, is the amoh that is inserted into the opening of the socket,A (see illustration 1 on page 144) for the sockets were one amoh high.

וכפלת את היריעה הששית. העודפת באלו העליונות יותר מן התחתונות:

Let the sixth drape overhang. [I.e.] the additional one of these upper [drapes], over and above the lower [drapes]. —

אל מול פני האהל. חצי רחבה היה תלוי, וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח, דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניה:

[...shall overhang] before the entrance of the tent. Half of its width hung and folded over the curtain on the eastern side, before the entrance, similar to a modest bride whose face is covered by a veil.

וסרח העודף ביריעות האהל. על יריעות המשכן. יריעות האהל הן העליונות של עזים, שקרוים אהל, כמו שנאמר בהן לאהל על המשכן, וכל אהל האמור בהן אינו אלא לשון גג, שמאהילות ומסככות על התחתונות, והן היו עודפות על התחתונות חצי היריעה למערב, שהחצי של יריעה אחת עשרה היתירה, היה נכפל אל מול פני האהל, נשארו שתי אמות רוחב חציה, עודף על רוחב התחתונות:

The overlapping excess of the drapes of the tent — over and above the [lower] curtains of the mishkon. The “drapes of the Tent” refer to the upper ones made of goats’ hairs which are referred to [in the Torah] as אֹהֶל, as it says, regarding them: “to be an אֹהֶל over the mishkon.” Wherever אֹהֶל is used regarding them (the upper drapes) it means a cover [and not the literal: “tent”] for they cover and shield over the lower ones. They were longer than the lower [drapes] by [the width of] half a drape on the western side for half of the eleventh drape, which was the one in excess [of the ten lower drapes], folded [downward] toward the entrance of the Tent. Consequently there remained two amohs — half its width — in excess of the width of the lower [curtains].

תסרח על אחורי המשכן. לכסות ב' אמות שהיו מגולות בקרשים:

[These two amohs] Shall overlap the back of the mishkon — to cover the two amohs of the planks that remained uncovered [by the lower drapes].

אחורי המשכן. הוא צד מערבי, לפי שהפתח במזרח שהן פניו, וצפון ודרום קרויין צדדין, לימין ולשמאל:

The back of the mishkon. This refers to the western side, [called the “back” of the mishkon] because the entrance was on the eastern side which is its (the mishkon’s) “front.” The northern and southern sides are called “the right and left sides.”

והאמה מזה והאמה מזה. לצפון ולדרום:

The [extra] amoh on one side and the [extra] amoh on the other side — on the northern and southern sides.

בעדף באורך יריעות האהל. שהן עודפות על אורך יריעות המשכן שתי אמות:

That were in excess of the length of the drapes of the tent — that they were in excess over the length of the “drapes of the mishkon” (the lower ones) — by two amohs —

יהיה סרוח על צדי המשכן. לצפון ולדרום, כמו שפירשתי למעלה. למדה תורה דרך ארץ, שיהא אדם חס על היפה:

shall overlap the sides of the mishkon. [I.e.] the northern and southern sides as I explained above (v. 12, ד"ה אחורי). The Torah thereby teaches a lesson in propriety: that a person should be protective of that which is beautiful.

מכסה לאהל. לאותו גג של יריעות עזים, עשה עוד מכסה אחד של עורות אילים מאדמים, ועוד למעלה ממנו מכסה עורות תחשים, ואותן מכסאות לא היו מכסין אלא את הגג, ארכן ל' ורחבן י', אלו דברי רבי נחמיה. ולדברי רבי יהודה, מכסה אחד היה חציו של עורות אילים מאדמים וחציו של עורות תחשים:

A covering for the tent. For the roof made of the drapes of goats’ hairs, make an additional covering out of red-dyed ram’s skins. And above that still another covering made out of tachash skins. These coverings covered only the roof. Their length was 30 amohs and their width ten. This is the opinion of Rabbi Nechemiah. However, according to the opinion of Rabbi Yehudah there was only one covering, half of it [made] of red-dyed rams’ skins and the other half of tachash skins.