Shemot 33:12-16 שמות ל״ג:י״ב-ט״ז

ראה אתה אומר אלי. ראה, תן עיניך ולבך על דבריך, אתה אומר אלי וגו' ואתה לא הודעתני וגו', ואשר אמרת לי הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ (שמות כג, כ), אין זו הודעה, שאין אני חפץ בה:

Behold You say to me. רְאֵה (lit. “see”) means: Set Your “eyes” and Your “heart” on Your words. You say to me, etc. [“lead this people up”] but You did not let me know, etc. [whom You would send with me]. And this that You said to me: “Behold, I am sending an angel” is not considered letting me know for I do not wish it [to happen].

ואתה אמרת ידעתיך בשם. הכרתיך משאר בני אדם בשם חשיבות, שהרי אמרת לי הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן וגו' וגם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעֹולָם (שם יט, ט):

You [also] said, “I know you by name.” [Saying to me, in effect:] “I have recognized you from among other people ‘by name’ — i.e., to recognize your importance,” for You said to me [to indicate this importance]: “Behold I come to you in the thickness of the cloud, etc. and also in you will they believe forever.”

ועתה. אם אמת שמצאתי חן בעיניך, הודיעני נא את דרכיך, מה שכר אתה נותן למוצאי חן בעיניך:

Now — if it is so that I have found favor in Your eyes please let me know Your ways — i.e., what reward do You give to those who find favor in Your eyes —

ואדעך למען אמצא חן בעיניך. ואדע בזו מדת תגמוליך, מה היא מציאת חן שמצאתי בעיניך, ופתרון למען אמצא חן, למען אכיר כמה שכר מציאת החן:

so that I will know You that I may find favor in Your eyes. And through this (i.e., knowing Your ways) the degree to which You give reward — what is this “finding of favor” which I have found in Your eyes. Hence the interpretation of לְמַעַן אֶמְצָא חֵן is: so that I may appreciate the extent of the reward for “finding favor.”

וראה כי עמך הגוי הזה. שלא תאמר ואעשה אותך לגוי גדול, ואת אלה תעזוב, ראה כי עמך הם מקדם, ואם בהם תמאס, איני סומך על היוצאים מחלצי שיתקיימו, ואת תשלום השכר שלי בעם הזה תודיעני. ורבותינו דרשוהו במסכת ברכות (ז.), ואני ליישב המקראות על אופניהם ועל סדרם באתי:

And consider that this nation is Your people — so that You not say: “And I will make you into a great nation,” while You abandon these [the people]; consider that they are Your people of yore, and if You become contemptuous of them I could not be certain that those who descend from me will endure. And my reward for this people, please make known to me. Our Sages, however, give midrashic interpretations of it in Tractate Berachos, but my purpose is to explain the verses in their context and order.

ויאמר פני ילכו. כתרגומו, לא אשלח עוד מלאך, אני בעצמי אלך, כמו וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב (שמואל־ב יז, יא):

He [God] said, “My Presence will go [with you]. It is as Onkelos translates it: [שְׁכִנְתִּי תְהַךְ — “My Shechinah will go,” meaning:] “I will no longer send an angel, I, Myself, will go,” as in: “(וּפָנֶיךָ) You, yourself, will go into battle.”

ויאמר אליו. בזו אני חפץ, כי על ידי מלאך אל תעלנו מזה:

He (Moshe) said to him — “that is exactly what I wish that You not bring us up from here through an angel.”

ובמה יודע אפוא. יודע מציאת החן, הלא בלכתך עמנו, ועוד דבר אחר אני שואל ממך, שלא תשרה שכינתך עוד על אומות עובדי אלילים:

And how will it be known. The finding of favor will be known only by Your Self going with us. But I ask one more thing of You that You no longer allow Your Shechinah to rest on the nations of the world.

ונפלינו אני ועמך. ונהיה מובדלים בדבר הזה מכל העם, כמו וְהִפְלָה ה' בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וגו' (שמות ט, ד):

So that I and your people will be distinguished. I.e., through this we will be set apart from all other people, etc., as in: “God (הִפְלָה) distinguished between the cattle of Israel etc.”