Ki Tisa, Aliyah 6 כי תשא, שישי

כורת ברית. על זאת:

I hereby make a covenant — on this [request of וְנִפְלִּינוּ אֲנִי וְעַמְךָ].

אעשה נפלאות. לשון ונפלינו, שתהיו מובדלים בזו מכל האומות עובדי אלילים, שלא תשרה שכינתי עליהם:

I will perform wonders. [נִפְלָאוֹת] has a common derivation with וְנִפְלִינוּ, that is: that you will be set apart in this respect from all the nations of the world — that I will not rest My Shechinah on them.

את האמורי וגו'. ו' אומות יש כאן, כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם:

The Emorites, etc. There are six nations enumerated here because the Girgashites arose and cleared out from before them.

אשריו. הוא אילן שעובדים אותו:

Their asherah-trees. [אֲשֵׁרָה] is a tree that is worshipped.

קנא שמו. מקנא להפרע ואינו מוותר. וזהו כל לשון קנאה, אוחז בנצחונו ופורע מעוזביו:

Jealous is His Name. He is jealous to exact punishment and He is not indulgent. And this is the idea conveyed by “Jealously” — He is steadfast in His ascendancy and exacts punishment from His enemies.

ואכלת מזבחו. כסבור אתה שאין עונש באכילתו, ואני מעלה עליך כמודה בעבודתו, שמתוך כך אתה בא ולוקח מבנותיו לבניך (עבודה זרה ח.):

And you will eat of his sacrifice. You might think that there is no punishment for eating it. Yet I will consider it for you as if you concur in his [idol] worship. For as a result of this (i.e., your participation in his feast) you will come to take of his daughters for your sons.

חדש האביב. חדש הַבִּכּוּר, שהתבואה מתבכרת בבישולה:

The month of ripening [grain]. [Meaning:] the month of ripening, when the grain first begins to ripen.

כל פטר רחם לי. באדם:

All that opens the womb is Mine — among human beings.

וכל מקנך תזכר וגו'. וכל מקנך אשר תזכר בפטר שור ושה, אשר יפטור זכר את רחמה.

And all of your livestock that is male, etc. [Meaning:] and all of your livestock that is male of the first-born of the cattle and sheep [פֶּטֶר — “opens,” meaning:] that a male opens its womb.

פטר. לשון פתיחה, וכן פֹּוטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדֹון (משלי יז, יד). תי"ו של תזכר לשון נקבה היא, מוסב על היולדת:

That opens. A term meaning “opening.” Similarly: “As water (פּוֹטֵר) is opened so is the start of conflict.” The letter ת' of תִּזָּכָר denotes the feminine referring to the birthing animal.

ופטר חמור. ולא שאר בהמה טמאה:

The donkey that opens the womb. But not of any other unclean animal.

תפדה בשה. נותן שה לכהן, והוא חולין ביד כהן, ופטר חמור מותר בעבודה לבעלים:

You shall redeem with a sheep. He must give a sheep to the kohein and it remains non-sacred in the hands of the kohein. The first-born of the donkey then is permitted to be used for work by the owner.

וערפתו. עורפו בקופיץ, הוא הפסיד ממון כהן, לפיכך יופסד ממונו:

You must break its neck. He breaks its neck with a large knife. He caused the kohein a monetary loss, therefore, he shall suffer a monetary loss.

כל בכור בניך תפדה. חמשה סלעים פדיונו קצוב, שנאמר וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה (במדבר יח, טז):

All the first-born among your sons you must redeem. His redemption is set at five sela’im, as it is said: “Those that are to be redeemed you shall redeem from a month old.”

ולא יראו פני ריקם. לפי פשוטו של מקרא, דבר בפני עצמו הוא, ואינו מוסב על הבכור, שאין במצות בכור ראיית פנים, אלא אזהרה אחרת היא, וכשתעלו לרגל לראות, לא יראו פני ריקם, מצוה עליכם להביא עולת ראיית פנים. ולפי מדרש ברייתא, מקרא יתר הוא, ומופנה לגזרה שוה, ללמד על הענקתו של עבד עברי שהוא חמשה סלעים מכל מין ומין, כפדיון בכור, במסכת קדושין (יז.):

And you must not appear before Me empty-handed. According to the plain meaning of the verse this is independent [of the first part of the verse] and does not refer back to the first-born, for there is no requirement in the mitzvah of בְּכוֹר to appear before God, but, rather, it is an admonition concerning something else: “And when you go up for the festival to appear [before God], you shall not appear before Me empty-handed; [but] it is a mitzvah upon you to bring the burnt-offering designated when appearing before God.” According to the midrashic explanation in the Beraisa it is a redundant verse and is “free” to be used in a gezeirah shavah, to teach about the severance pay to a Hebrew slave that it must be five sela’im worth of each kind, as is [the amount for] the redemption of a first-born. (This is found) in meseches Kiddushin.

בחריש ובקציר תשבות. למה נזכר חריש וקציר, יש מרבותינו אומרים (ראש השנה ט.), על חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית, ללמדך שמוסיפין מחול על הקדש, וכך משמעו, ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות, ועבודת ו' הימים שהתרתי לך, יש שנה שהחריש והקציר אסור, ואין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וגו' (ויקרא כה, ד). ויש אומרים שאינו מדבר אלא בשבת, וחריש וקציר שהוזכר בו לומר לך, מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר שהוא מצוה, ודוחה את השבת:

You must cease plowing and harvesting. Why are plowing and harvesting [the only ones] mentioned? Some of our Sages say [that this refers] to the plowing of the year before the sheviis year which leads into the sheviis year, and the harvest of the sheviis year which extends into the post-sheviis year, so as to teach you that a part of the secular [year] must be added to the holy [year] (i.e., the sheviis year). Accordingly this is the meaning of the verse: “Six days you shall work but on the Seventh Day you must cease. But, of the six days’ work which I permitted to you there is a year in which plowing and harvesting are prohibited. There is no need to state [the prohibition of] plowing and harvesting of the Seventh Year for it has already been stated: “Your field you may not sow, etc.” However others [of the Sages] say that this [verse] speaks only of Shabbos, and [the fact that only] plowing and harvesting are mentioned [is] to teach you that just as the [prohibited] plowing is optional plowing so too is the [prohibited] harvesting optional harvesting, which excludes the harvesting of the omer which is obligatory and takes precedence over Shabbos.

בכורי קציר חטים. שאתה מביא בו שתי הלחם מן החטים.

The first crops of the wheat harvest. When you bring the “two breads” made from the wheat.

בכורם שהיא מנחה ראשונה הבאה מן החדש של חטים למקדש, כי מנחת העומר הבאה בפסח, מן השעורים היא:

The first crops. So-called because it is the first minchah — “meal offering” which is brought to the sanctuary from the new wheat for the omer-minchah which is brought on Pesach [comes] from the barley.

וחג האסיף. בזמן שאתה אוסף תבואתך מן השדה לבית. אסיפה זו לשון הכנסה לבית, כמו וַאֲסַפְתֹּו אֶל תֹּוךְ בֵּיתֶךָ (דברים כב, ב):

The Festival of the Harvest — which falls at the time that you gather in your crop from the field into the house. The term אֲסִיפָה here denotes bringing it into the house, as in: “(וַאֲסַפְתּוֹ) bring it into your house.”

תקופת השנה. שהיא בחזרת השנה, בתחלת השנה הבאה:

At the turn of the year — which is when the year “returns,” [i.e.] at the beginning of the following year.

תקופת. לשון מסיבה והקפה:

At the turn. A term meaning going around and making a circuit

כל זכורך. כל הזכרים שבך. הרבה מצות בתורה נאמרו ונכפלו, ויש מהם שלש פעמים וארבע, לחייב ולענוש על מנין לאוין שבהם, ועל מנין עשה שבהם:

All your males. [Meaning:] all the males among you. [Some of the mitzvos mentioned here appear elsewhere!] Many of the mitzvos in the Torah are said and repeated. There are even some mentioned three or four times. This is to hold responsible and to punish [the transgressors] according to the number of negative precepts that they contain and according to the number of positive precepts which they contain.

אוריש. כתרגומו אֲתָרֵךְ, וכן הָחֵל רָשׁ (דברים ב, לא), וכן וַיֹּורֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי (במדבר כא, לב), לשון גירושין:

I will drive out. As Onkelos translates it: “I will drive out.” Similarly: “Begin (רָשׁ) to drive out,” and similarly: “(וַיּוֹרֶשׁ) He drove out the Emorites.” All these being terms for “driving out.”

והרחבתי את גבלך. ואתה רחוק מבית הבחירה, ואינך יכול לראות לפני תמיד, לכך אני קובע לך שלשה רגלים הללו:

I will expand your boundaries — and, consequently, you will be far from the Temple and will be unable to appear before Me constantly. Therefore I establish for you these three festivals.

לא תשחט וגו'. לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, אזהרה לשוחט, או לזורק, או לאחד מבני חבורה (פסחים סג.):

Do not slaughter, etc. Do not slaughter the korban Pesach while chometz still remains [in your possession]. This is an admonition to one who slaughters or to one who sprinkles [the blood] or to any member of the group.

ולא ילין. כתרגומו, אין לינה מועלת בראש המזבח, ואין לינה אלא בעמוד השחר:

Do not allow to remain overnight. As Onkelos translates: [וְלָא יְבִיתוּן לְצַפְרָא — Do not allow it to remain overnight until morning. — בַּר מִמַּדְבְּחָא — away from the altar — תַּרְבֵּי נִכְסַת חַגָּא דְפִסְחָא — the fat of the korbon Pesach]. Remaining overnight does not render it unfit if it has been on top of the altar, and the infringement of לִינָה — “remaining overnight” applies only [if left off the altar] till dawn.

זבח חג הפסח. אמוריו, ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואברים:

The offering of the Pesach festival. [This refers to] the parts to be burnt on the altar. From here you may learn the laws of all fats and limbs that require burning.

ראשית בכורי אדמתך. משבעת המינין האמורים בשבח ארצך, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וגו' (דברים ח, ח), וּדְבָשׁ, הוא דבש תמרים:

The first fruits of your land — of the seven species which are listed in praise of your land, “a land of wheat, barley, grapes, figs, pomegranates, etc.” the “honey” [in the list] referring to date-honey.

לא תבשל גדי. אזהרה לבשר וחלב, ושלשה פעמים כתוב בתורה, אחד לאכילה, ואחד להנאה, ואחד לאיסור בישול (חולין קטו:):

You must not cook a kid. This is an admonition against mixing meat with milk. It is repeated three times in the Torah: once regarding eating, once regarding benefit from it, and once prohibiting the cooking of it.

גדי. כל ולד רך במשמע, ואף עגל וכבש, ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים, למדת שגדי סתם כל יונקים במשמע:

A kid. Any tender young animal is included, even a calf or a sheep. From that which it is necessary [for the Torah] to explain in many places: “a goat’s kid” you may derive that a גְּדִי by itself includes all sucklings (i.e., any animal).

בחלב אמו. פרט לעוף, שאין לו חלב אם, שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים:

In its mother’s milk — to the exclusion of a fowl that has no mother’s milk, whose prohibition [against cooking it or eating it with milk] is not a Scriptural prohibition, but rather a Rabbinic decree.