Shemot 34 שמות ל״ד

פסל לך. הראהו מחצב סנפירינון מתוך אהלו, ואמר לו הפסולת יהיה שלך, ומשם נתעשר משה הרבה:

Carve out for yourself. He (God) showed him a quarry of precious stone from within his tent and said to him: The [פְּסוֹלֶת — from פְּסָל] chips shall be [שֶׁלְךָ — from לְךָ] yours. From there Moshe became extremely wealthy.

פסל לך. אתה שברת הראשונות, אתה פסל לך אחרות, משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות, מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע, עמד שושבינה וקרע כתובתה, אמר, אם יאמר המלך להורגה, אומר לו עדיין אינה אשתך, בדק המלך ומצא שלא היה הקלקול אלא מן השפחות, נתרצה לה, אמר לו שושבינה, כתוב לה כתובה אחרת שנקרעה הראשונה, אמר לו המלך, אתה קרעת אותה, אתה קנה לה נייר אחר ואני אכתוב לה בכתב ידי, כן המלך זה הקב"ה, השפחות אלו ערב רב, והשושבין זה משה, ארוסתו של הקב"ה אלו ישראל, לכך נאמר פסל לך:

Carve out for yourself. You broke the First [Tablets], you carve out others for yourself. A parable: [this is comparable] to a king who went off to a faraway land and left his betrothed with the maidservants. As a result of the immoral behavior of the maidservants her (the betrothed’s) reputation was besmirched. Her bridesman arose and tore up her marriage contract, saying: “If the king will decide to kill her I will tell him: ‘She is not yet your wife’.” [Consequently] the king investigated and found that the immoral behavior was only on the part of the maidservants. He was reconciled with her, whereupon the bridesman said to him (the king): “Write her another marriage contract for the first one was torn up.” The king replied to him: “You are the one who tore it up. You buy other paper for yourself and I will write it for her in my handwriting.” Here, too, the king is God, the maidservants are the riffraff, the bridesman is Moshe, God’s betrothed is Yisrael. Therefore it says: “Carve out for yourself.”

נכון. מזומן:

Be ready. [Meaning:] prepared.

ואיש לא יעלה עמך. הראשונות על ידי שהיו בתשואות וקולות וקהלות, שלטה בהן עין רעה, אין לך יפה מן הצניעות:

No man shall go up with you. Because the first ones (i.e., the First Tablets) were [given] with great uproar and sounds and great throngs, they were affected by the evil eye. There is nothing better for you than being reserved.

ויקרא בשם ה'. מתרגמינן וּקְרָא בִשְׁמָא דה':

And he called out the Name, Adonoy. It is translated by Onkelos: “He called out in the Name of God.”

יי' יי'. מדת רחמים היא, אחת קודם שיחטא, ואחת לאחר שיחטא וישוב (ראש השנה יז:):

Adonoy, Adonoy. This Name signifies the Attribute of Mercy, the first [ה' represents mercy] before [man] sins and the second, after he sins and repents.

אל. אף זו מדת רחמים, וכן הוא אומר, אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי (תהלים כב, ב), ואין לומר למדת הדין למה עזבתני, כך מצאתי במכילתא (שירה פ"ג):

Almighty. This [Name], too, represents the Attribute of Mercy. Similarly, it says: “My God, My God, why have You forsaken me?” and it is not appropriate to say to the Attribute of Retribution, “Why have You forsaken me?” This I have found in Mechilta (15, 2).

ארך אפים. מאריך אפו, ואינו ממהר ליפרע, שמא יעשה תשובה:

Slow to anger. He puts off His anger and does not rush to exact punishment in case he (the sinner) will repent.

ורב חסד. לצריכים חסד, שאין להם זכיות כל כך:

And abounding in kindness — to those who require kindness, for they do not have sufficient merits.

ואמת. לשלם שכר טוב לעושי רצונו:

And truth. [Meaning: He can be depended upon] to reward those who do his will.

נוצר חסד. שהאדם עושה לפניו:

He preserves kindness. [I.e., the kindness] which the person does before Him.

לאלפים. לשני אלפים דורות. עונות, אלו הזדונות. פשעים, אלו המרדים שאדם עושה להכעיס:

For thousands. [Meaning:] for two thousand generations. [Iniquity, transgression.] עֲוֹנוֹת are sins committed knowingly; פְּשָׁעִים are sins committed for the sake of rebellion, which a person does out of spite.

ונקה לא ינקה. לפי פשוטו משמע, שאינו מוותר על העון לגמרי, אלא נפרע ממנו מעט מעט. ורבותינו דרשו (יומא פו.), מנקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינן שבים:

He clears and He does not clear. According to its plain meaning it conveys that He does not completely waive any sin but exacts retribution for it bit by bit. But our Sages explained it: He clears those who repent and He does not clear those who do not repent.

פוקד עון אבות על בנים. כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, שכבר פירש במקרא אחר לשונאי:

Visiting the iniquity of the fathers upon the children. When they retain the deeds of their fathers in their hands (i.e., follow in their footsteps), as was already made clear in another verse “of those who hate Me.”

ועל רבעים. דור רביעי, נמצאת מדה טובה מרובה על מדת פורענות אחת לחמש מאות, שבמדה טובה הוא אומר נוצר חסד לאלפים:

And fourth. [Meaning:] the fourth generation. Consequently it follows that the Attribute of Good (i.e., reward) is greater than the Attribute of Retribution five hundred fold for regarding the Attribute of Good it states: “He preserves kindness for [two] thousand generations.”

וימהר משה. כשראה משה שכינה עוברת ושמע קול הקריאה, מיד וישתחו:

Moshe hastened. When Moshe saw the Shechinah passing by and heard the voice of the Proclamation, he immediately prostrated himself.

ילך נא ה' בקרבנו. כמו שהבטחתנו, מאחר שאתה נושא עון, ואם עם קשה עורף הוא וימרו בך, ואמרת על זאת פן אכלך בדרך, אתה תסלח לעונינו וגו'. יש כי במקום אם:

Let My Master go among us — as You promised us. Since You bear iniquity, and, therefore, if they will be a stiff-necked people and rebel against You — about which You said: “I may destroy you along the way” — You will [nevertheless] forgive our iniquity, etc. There are places where כִּי is used in place of אִם .

ונחלתנו. ותתננו לך לנחלה (ס"א שתתן לנו נחלה) מיוחדת, זו היא בקשת ונפלינו אני ועמך, שלא תשרה שכינתך על האומות עובדי אלילים:

And take us as Your own possession. Take us to Yourself as a special possession. This is the same request as: “so that I and Your people will be distinguished,” that You not rest Your Shechinah on the nations of the world.

כורת ברית. על זאת:

I hereby make a covenant — on this [request of וְנִפְלִּינוּ אֲנִי וְעַמְךָ].

אעשה נפלאות. לשון ונפלינו, שתהיו מובדלים בזו מכל האומות עובדי אלילים, שלא תשרה שכינתי עליהם:

I will perform wonders. [נִפְלָאוֹת] has a common derivation with וְנִפְלִינוּ, that is: that you will be set apart in this respect from all the nations of the world — that I will not rest My Shechinah on them.

את האמורי וגו'. ו' אומות יש כאן, כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם:

The Emorites, etc. There are six nations enumerated here because the Girgashites arose and cleared out from before them.

אשריו. הוא אילן שעובדים אותו:

Their asherah-trees. [אֲשֵׁרָה] is a tree that is worshipped.

קנא שמו. מקנא להפרע ואינו מוותר. וזהו כל לשון קנאה, אוחז בנצחונו ופורע מעוזביו:

Jealous is His Name. He is jealous to exact punishment and He is not indulgent. And this is the idea conveyed by “Jealously” — He is steadfast in His ascendancy and exacts punishment from His enemies.

ואכלת מזבחו. כסבור אתה שאין עונש באכילתו, ואני מעלה עליך כמודה בעבודתו, שמתוך כך אתה בא ולוקח מבנותיו לבניך (עבודה זרה ח.):

And you will eat of his sacrifice. You might think that there is no punishment for eating it. Yet I will consider it for you as if you concur in his [idol] worship. For as a result of this (i.e., your participation in his feast) you will come to take of his daughters for your sons.

חדש האביב. חדש הַבִּכּוּר, שהתבואה מתבכרת בבישולה:

The month of ripening [grain]. [Meaning:] the month of ripening, when the grain first begins to ripen.

כל פטר רחם לי. באדם:

All that opens the womb is Mine — among human beings.

וכל מקנך תזכר וגו'. וכל מקנך אשר תזכר בפטר שור ושה, אשר יפטור זכר את רחמה.

And all of your livestock that is male, etc. [Meaning:] and all of your livestock that is male of the first-born of the cattle and sheep [פֶּטֶר — “opens,” meaning:] that a male opens its womb.

פטר. לשון פתיחה, וכן פֹּוטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדֹון (משלי יז, יד). תי"ו של תזכר לשון נקבה היא, מוסב על היולדת:

That opens. A term meaning “opening.” Similarly: “As water (פּוֹטֵר) is opened so is the start of conflict.” The letter ת' of תִּזָּכָר denotes the feminine referring to the birthing animal.

ופטר חמור. ולא שאר בהמה טמאה:

The donkey that opens the womb. But not of any other unclean animal.

תפדה בשה. נותן שה לכהן, והוא חולין ביד כהן, ופטר חמור מותר בעבודה לבעלים:

You shall redeem with a sheep. He must give a sheep to the kohein and it remains non-sacred in the hands of the kohein. The first-born of the donkey then is permitted to be used for work by the owner.

וערפתו. עורפו בקופיץ, הוא הפסיד ממון כהן, לפיכך יופסד ממונו:

You must break its neck. He breaks its neck with a large knife. He caused the kohein a monetary loss, therefore, he shall suffer a monetary loss.

כל בכור בניך תפדה. חמשה סלעים פדיונו קצוב, שנאמר וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה (במדבר יח, טז):

All the first-born among your sons you must redeem. His redemption is set at five sela’im, as it is said: “Those that are to be redeemed you shall redeem from a month old.”

ולא יראו פני ריקם. לפי פשוטו של מקרא, דבר בפני עצמו הוא, ואינו מוסב על הבכור, שאין במצות בכור ראיית פנים, אלא אזהרה אחרת היא, וכשתעלו לרגל לראות, לא יראו פני ריקם, מצוה עליכם להביא עולת ראיית פנים. ולפי מדרש ברייתא, מקרא יתר הוא, ומופנה לגזרה שוה, ללמד על הענקתו של עבד עברי שהוא חמשה סלעים מכל מין ומין, כפדיון בכור, במסכת קדושין (יז.):

And you must not appear before Me empty-handed. According to the plain meaning of the verse this is independent [of the first part of the verse] and does not refer back to the first-born, for there is no requirement in the mitzvah of בְּכוֹר to appear before God, but, rather, it is an admonition concerning something else: “And when you go up for the festival to appear [before God], you shall not appear before Me empty-handed; [but] it is a mitzvah upon you to bring the burnt-offering designated when appearing before God.” According to the midrashic explanation in the Beraisa it is a redundant verse and is “free” to be used in a gezeirah shavah, to teach about the severance pay to a Hebrew slave that it must be five sela’im worth of each kind, as is [the amount for] the redemption of a first-born. (This is found) in meseches Kiddushin.

בחריש ובקציר תשבות. למה נזכר חריש וקציר, יש מרבותינו אומרים (ראש השנה ט.), על חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית, ללמדך שמוסיפין מחול על הקדש, וכך משמעו, ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות, ועבודת ו' הימים שהתרתי לך, יש שנה שהחריש והקציר אסור, ואין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וגו' (ויקרא כה, ד). ויש אומרים שאינו מדבר אלא בשבת, וחריש וקציר שהוזכר בו לומר לך, מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר שהוא מצוה, ודוחה את השבת:

You must cease plowing and harvesting. Why are plowing and harvesting [the only ones] mentioned? Some of our Sages say [that this refers] to the plowing of the year before the sheviis year which leads into the sheviis year, and the harvest of the sheviis year which extends into the post-sheviis year, so as to teach you that a part of the secular [year] must be added to the holy [year] (i.e., the sheviis year). Accordingly this is the meaning of the verse: “Six days you shall work but on the Seventh Day you must cease. But, of the six days’ work which I permitted to you there is a year in which plowing and harvesting are prohibited. There is no need to state [the prohibition of] plowing and harvesting of the Seventh Year for it has already been stated: “Your field you may not sow, etc.” However others [of the Sages] say that this [verse] speaks only of Shabbos, and [the fact that only] plowing and harvesting are mentioned [is] to teach you that just as the [prohibited] plowing is optional plowing so too is the [prohibited] harvesting optional harvesting, which excludes the harvesting of the omer which is obligatory and takes precedence over Shabbos.

בכורי קציר חטים. שאתה מביא בו שתי הלחם מן החטים.

The first crops of the wheat harvest. When you bring the “two breads” made from the wheat.

בכורם שהיא מנחה ראשונה הבאה מן החדש של חטים למקדש, כי מנחת העומר הבאה בפסח, מן השעורים היא:

The first crops. So-called because it is the first minchah — “meal offering” which is brought to the sanctuary from the new wheat for the omer-minchah which is brought on Pesach [comes] from the barley.

וחג האסיף. בזמן שאתה אוסף תבואתך מן השדה לבית. אסיפה זו לשון הכנסה לבית, כמו וַאֲסַפְתֹּו אֶל תֹּוךְ בֵּיתֶךָ (דברים כב, ב):

The Festival of the Harvest — which falls at the time that you gather in your crop from the field into the house. The term אֲסִיפָה here denotes bringing it into the house, as in: “(וַאֲסַפְתּוֹ) bring it into your house.”

תקופת השנה. שהיא בחזרת השנה, בתחלת השנה הבאה:

At the turn of the year — which is when the year “returns,” [i.e.] at the beginning of the following year.

תקופת. לשון מסיבה והקפה:

At the turn. A term meaning going around and making a circuit

כל זכורך. כל הזכרים שבך. הרבה מצות בתורה נאמרו ונכפלו, ויש מהם שלש פעמים וארבע, לחייב ולענוש על מנין לאוין שבהם, ועל מנין עשה שבהם:

All your males. [Meaning:] all the males among you. [Some of the mitzvos mentioned here appear elsewhere!] Many of the mitzvos in the Torah are said and repeated. There are even some mentioned three or four times. This is to hold responsible and to punish [the transgressors] according to the number of negative precepts that they contain and according to the number of positive precepts which they contain.

אוריש. כתרגומו אֲתָרֵךְ, וכן הָחֵל רָשׁ (דברים ב, לא), וכן וַיֹּורֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי (במדבר כא, לב), לשון גירושין:

I will drive out. As Onkelos translates it: “I will drive out.” Similarly: “Begin (רָשׁ) to drive out,” and similarly: “(וַיּוֹרֶשׁ) He drove out the Emorites.” All these being terms for “driving out.”

והרחבתי את גבלך. ואתה רחוק מבית הבחירה, ואינך יכול לראות לפני תמיד, לכך אני קובע לך שלשה רגלים הללו:

I will expand your boundaries — and, consequently, you will be far from the Temple and will be unable to appear before Me constantly. Therefore I establish for you these three festivals.

לא תשחט וגו'. לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, אזהרה לשוחט, או לזורק, או לאחד מבני חבורה (פסחים סג.):

Do not slaughter, etc. Do not slaughter the korban Pesach while chometz still remains [in your possession]. This is an admonition to one who slaughters or to one who sprinkles [the blood] or to any member of the group.

ולא ילין. כתרגומו, אין לינה מועלת בראש המזבח, ואין לינה אלא בעמוד השחר:

Do not allow to remain overnight. As Onkelos translates: [וְלָא יְבִיתוּן לְצַפְרָא — Do not allow it to remain overnight until morning. — בַּר מִמַּדְבְּחָא — away from the altar — תַּרְבֵּי נִכְסַת חַגָּא דְפִסְחָא — the fat of the korbon Pesach]. Remaining overnight does not render it unfit if it has been on top of the altar, and the infringement of לִינָה — “remaining overnight” applies only [if left off the altar] till dawn.

זבח חג הפסח. אמוריו, ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואברים:

The offering of the Pesach festival. [This refers to] the parts to be burnt on the altar. From here you may learn the laws of all fats and limbs that require burning.

ראשית בכורי אדמתך. משבעת המינין האמורים בשבח ארצך, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וגו' (דברים ח, ח), וּדְבָשׁ, הוא דבש תמרים:

The first fruits of your land — of the seven species which are listed in praise of your land, “a land of wheat, barley, grapes, figs, pomegranates, etc.” the “honey” [in the list] referring to date-honey.

לא תבשל גדי. אזהרה לבשר וחלב, ושלשה פעמים כתוב בתורה, אחד לאכילה, ואחד להנאה, ואחד לאיסור בישול (חולין קטו:):

You must not cook a kid. This is an admonition against mixing meat with milk. It is repeated three times in the Torah: once regarding eating, once regarding benefit from it, and once prohibiting the cooking of it.

גדי. כל ולד רך במשמע, ואף עגל וכבש, ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים, למדת שגדי סתם כל יונקים במשמע:

A kid. Any tender young animal is included, even a calf or a sheep. From that which it is necessary [for the Torah] to explain in many places: “a goat’s kid” you may derive that a גְּדִי by itself includes all sucklings (i.e., any animal).

בחלב אמו. פרט לעוף, שאין לו חלב אם, שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים:

In its mother’s milk — to the exclusion of a fowl that has no mother’s milk, whose prohibition [against cooking it or eating it with milk] is not a Scriptural prohibition, but rather a Rabbinic decree.

את הדברים האלה. ולא אתה רשאי לכתוב תורה שבעל פה:

Write these words down for yourself. But you are not permitted to write down the oral Torah.

ויהי ברדת משה. כשהביא לוחות אחרונות ביום הכפורים:

And when Moshe came down. When he brought the Second Tablets on Yom Kippur.

כי קרן. לשון קרנים, שהאור מבהיק ובולט כמין קרן. ומהיכן זכה משה לקרני ההוד, רבותינו אמרו מן המערה, שנתן הקב"ה ידו על פניו, שנאמר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי (שמות לג, כב):

That...had become radiant. קָרַן is a term having a common root with קַרְנַיִם (horns) because light shines out and projects as a sort of “horn.” From where was Moshe privileged to these rays of splendor? Our Sages say [that it was] from the cave where God put His Hand on his face, as it states: “And I will cover with My Hand.”

וייראו מגשת אליו. בא וראה כמה גדולה כחה של עבירה, שעד שלא פשטו ידיהם בעבירה מהו אומר, וּמַרְאֵה כְּבֹוד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּראשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כד, יז), ולא יראים ולא מזדעזעים, ומשעשו את העגל, אף מקרני הודו של משה היו מרתיעים ומזדעזעים:

They were afraid to come close to him. Come and see how great is the effect of sin! For before they stretched out their hands to commit sin (i.e., the Golden Calf) what is stated? “And the vision of the Glory of God was like a consuming fire at the top of the mountain before the eyes of the B’nei Yisrael,” and they had no fear nor trepidation. But once they made the Calf, even from the rays of Moshe they trembled and were frightened.

הנשאים בעדה. כמו נשיאי העדה:

Leaders of the congregation — is the same as נְשִׂיאֵי הָעֵדָה — “the leaders of the Congregation.”

וידבר משה אליהם. שליחותו של מקום, ולשון הווה הוא כל הענין הזה:

And Moshe spoke to them — the message of God. Thus this entire subject is in the present (ongoing) tense.

ואחרי כן נגשו. אחר שלמד לזקנים, חוזר ומלמד הפרשה או ההלכה לישראל. תנו רבנן, כיצד סדר המשנה, משה היה לומד מפי הגבורה, נכנס אהרן, שנה לו משה פרקו, נסתלק אהרן וישב לו לשמאל משה, נכנסו בניו, שנה להם משה פרקם, נסתלקו הם, ישב אלעזר לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן, נכנסו זקנים, שנה להם משה פרקם, נסתלקו זקנים ישבו לצדדין, נכנסו כל העם, שנה להם משה פרקם, נמצא ביד כל העם א', ביד הזקנים ב', ביד בני אהרן שלשה, ביד אהרן ארבעה וכו', כדאיתא בעירובין (נד:):

After that, they came close. [I.e.], after he taught the elders he would again teach that section or that law to all Yisrael. The Sages have taught: What was the order of the teaching of the Torah? Moshe would learn from the Almighty. Then Aharon would enter and Moshe would teach him his chapter. Aharon moved away and sat on Moshe’s left. Whereupon his (Aharon’s) sons would enter and Moshe would teach them their chapter. They then moved away and Elazar sat on Moshe’s right and Isamar on Aharon’s left. Whereupon the elders would enter and Moshe would teach them their chapter. The elders moved away and sat on the sides. Whereupon the entire people would enter and Moshe taught them their chapter. Consequently the lesson came into the possession of the people once into the possession of the elders, twice, into the possession of Aharon’s sons, thrice, and into the hands of Aharon, four times, etc., as it is all cited in Maseches Eiruvin.

ויתן על פניו מסוה. כתרגומו בֵּית אַפֵּי, לשון ארמי הוא בגמרא סְוֵי לִבָּא (כתובות סב:), ועוד בכתובות (ס.), הוה קא מסוה לאפה, לשון הבטה, היה מסתכל בה, אף כאן מסוה, בגד הניתן כנגד הפרצוף ובית העינים, ולכבוד קרני ההוד שלא יזונו הכל מהם, היה נותן המסוה כנגדן, ונוטלו בשעה שהיה מדבר עם ישראל, ובשעה שהמקום נדבר עמו עד צאתו, ובצאתו יצא בלא מסוה:

He placed a cover over his face. [מַסְוֶה is] as Onkelos translates it: “a face cover”; it (מַסְוֶה) is an Aramaic word [meaning “to look”]. It is found in the Gemara: “Her heart (סְוִי) saw.” Also in Kesuvos (60a): הֲוָה קָא מַסְוֶה לְאַפָּהּ where it has the meaning of “looking,” i.e., he gazed at her. Here, too, מַסְוֶה refers to a cloth placed in front of the face and the area of the eyes. And out of respect to the “rays of splendor” so that they should not all become satiated by the sight, he would place the cover in front of them (his eyes). He would remove it when speaking to the Israelites and when God was speaking with him until he went out. And when he went out [to teach God’s words] he would go out without the cover —

ודבר אל בני ישראל. וראו קרני ההוד בפניו, וכשהוא מסתלק מהם:

and he would speak to the B’nei Yisrael — and they would see the “rays of splendor” in his face. And when he would leave them —

והשיב משה את המסוה על פניו עד בואו לדבר אתו. וכשבא לדבר אתו נוטלו מעל פניו:

Moshe would replace the cover over his face until he would come to speak to Him. And when he came to speak with Him he would remove it from his face.