עמוס ה׳:ט״ז-י״ז

הו הו. ל' צעקה:

Alas! Alas! Heb. הוֹ הוֹ, an expression of a cry.

וקראו איכר אל אבל. יפגעו שיירות האיכרים החורשים בשדות בקול מספד האבלים הצועקים בחוצות:

and they shall meet the plowman with mourning Heb. וְקָרְאוּ. They shall meet companies of plowmen, plowing in the fields, with the voice of the lamentation of the mourners crying in the streets.

ומספד אל יודעי נהי. ועביד מספדא יערע בדעביד אילייא ואינו אלא ל' כפול כמו משפטי ודיני (תהלים ט'):

and lamentation with those who know to wail—[Jonathan renders:] And the one who makes a lamentation shall meet one who makes a wailing. And this is only a repetitious expression. Cf. (Ps. 9:5) “My right and my cause (מִשְׁפָּטִי וְדִינִי).”