עמוס ח׳:ט׳-י׳

והבאתי השמש בצהרים. כשיהא להם שלום גדול תבא מפלה פתאום ואמרו רבותינו (מ"ק כה) זה יומו של יאשיהו שמת בחרב של שלום כמו שאמרו רבותינו (תענית כב) אין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה שאמר לו ליאשיה (ד"ה ב ל"ה) מה לי ולך לא עליך אתה היום לא עליך אני בא היום כי אם לעבור דרך ארצך אל בית מלחמתי וגו':

I will cause the sun to set at midday—When there will be exceeding tranquility, a sudden downfall will come and our Rabbis said: This refers to the day of Josiah who died by the “peaceful sword” as our Rabbis said: There was no more peaceful sword than Pharaoh-Neco who said to Josiah, (II Chron. 35:21) “What do I have to do with you, O king of Judah; not upon you yourself today.” Not upon you do I come today, but to pass through your land “to the house against which I wage war etc.” [from Mo’ed Katan, Ta’anith 22a]

השמש. מלכות בית דוד נמשלה כשמש שנא' (תהילים פ״ט:ל״ז) וכסאו כשמש נגדי:

the sun—The kingdom of the house of David is compared to the sun, as it is said: (Psalms 89:37) “And his throne is like the sun opposite Me.”

והפכתי חגיכם לאבל. כענין שנאמר (ד"ה ב לה) וכל יהודה וירושלים מתאבלים על יאשיהו:

And I will turn your festivals into mourning—as the matter is stated: (II Chron 35:24) “And all Judah and Jerusalem mourned for Josiah.”

וכל שיריכם לקינה. כענין שנאמר (שם) ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם:

and all your songs into lamentation—as the matter is stated: (ibid. verse 25) “And all the singing men and singing women spoke in their lamentations.”

כאבל יחיד. כאב שמתאבל על בן יחיד:

like the mourning for an only son—Like a father who mourns over an only son.