עמוס ח׳

כלוב קיץ. סל מלא סופי תאנים שאינם טובות:

a basket of late figs Heb. כְּלוּב. A basket full of late figs, which are not good

שירות היכל. שהם משוררים בתוך היכלי הם במשתאותיהם:

And the songs of the temple—which they sing within their temples at their banquets.

רב הפגר. סגי פגרי קטולין:

corpses shall increase—The corpses of the slain shall increase. [from Jonathan]

בכל מקום השליך הס. בכל אתר יימר רמי וסליק השליכו מכאן (בס"א הסירו מכאן) הפגרים האלה:

everywhere “Cast away, remove!”—Everywhere one will say, “Cast away, remove!” Cast away from here, remove these corpses from here. [from Jonathan]

השואפים. הבולעים אביון:

you who swallow up Heb. הַשֹׁאֲפִים, who swallow up the needy.

ולשבית. כמו ולהשבית ודוגמא לשמיד מעוזניה (ישעיהו כ״ג:י״א) ללכת לגיד ביזרעאל (מלכים ב ט׳:ט״ו):

and to cut off Heb. וְלַשְׁבִּית, like וּלְהַשְׁבִּית. And examples [of this are found in Isaiah 23:11:] “To destroy (לַשְׁמִד) its strongholds.” (II Kings 9:15) “To go and tell (לַגִיד) in Jezreel.”

מתי יעבור החדש. זו היא השאיפה מצפים עת תייקר התבואה וימכרו לעניים ברבית ויטלו שדותיהם, יעבור החדש ת"י מתי תתעבר השנה ויבא חדש העיבור ול' העברה הוא כמו (ירמיהו מ״ו:י״ז) העביר המועד ולפי שדוחין את הקרבת העומר והשנה נמשכת והישן מתייקר:

Saying, “When will the month be delayed”—This is the swallowing up. They anticipate the time that the grain will be expensive and will be sold to the poor with interest, and they will take their fields. the month be delayed Heb. יַעֲבֹר. Jonathan renders: When will the year be interpolated and [when] will the month of interpolation come? This is an expression of delay, like (Jer. 46:17) “Has allowed the appointed time to pass by (הֶעֱבִיר).” And because they delay the offering up of the Omer, and the year is extended, and the old grain becomes expensive.

והשבת ונפתחה בר. מתי תבוא השמיטה ותייקר התבואה ונפתח אוצרות בר שלנו:

and the Sabbatical Year, so that we will open grain—When will the Sabbatical Year come, and the grain will become expensive, and we will open our storehouses of grain.

להקטין איפה. למכור במדה קטנה ואת כספינו נקבל בשקל גדול:

to make the ephah smaller To sell for a smaller measure, and our money we will receive with a large shekel.

בעבור נעלים. בדיל דיחסנון:

in order to inherit them Heb. בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם. [from Jonathan]

ומפל בר נשביר. ומהממת עיבורא נזבין, את הפסולת שנפל מן החטים בנפה נמכור ביוקר לעניים:

and the refuse of the corn we will sell—[Jonathan renders:] And the sweepings of the grains we will sell. The refuse that fell from the wheat into the sieve, to sell at high prices to the poor.

העל זאת לא תרגז הארץ. וכי אין עון זה כדאי שתחרב עליו הארץ:

Shall the land not quake for this—Is this iniquity not serious enough that the land be destroyed because of it?

ועלתה כאור כלה. ובמקום אחר הוא אומר ועלתה כיאור כלה (לקמן ט), וי"ת שניהם בשוה ויסק עלה מלך במשריתי' דסגיאין כמו נהרא ויחפינין כולה וקשה בעיני לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרש כמו (איוב ל״ז:י״א) יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (שם לו) ועלתה כענן גשם כולה אפילה וחשיכה:

Yea, it shall rise up wholly like the rain cloud Heb. כָּאֹר. And in another place (9:5), Scripture says: “And it shall come up wholly like the river (כַיְאֹר),” and Jonathan renders them both identically: And a king shall rise upon it with his camp as numerous as the waters of the river, and cover it completely. To me, it seems difficult to define כָאֹר like כַיְאֹר. It can, however be explained like: (Job 36:32) “On the clouds, the rain (אוֹר) is covered. (Job 37:11)” He scatters his rain cloud (אוֹרוֹ) .” And it shall go up wholly like a rain cloud, pitch darkness.

ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים. נילוס עולה אחת למ' שנה ומשקה את הארץ וכשהוא עולה מעלה רפש וטיט על שפתו וכשחוזר מהשקות חוזר על גדותיו ומימיו מצטללין והוא קרוי שיקוע שהטיט העוכר את מימיו נשקע. ונגרשה כמו (ישעיה כז) ויגרשו מימיו רפש וטיט אף הארץ תקיא רשעים שבתוכה ואחר כך תנוח:

and it shall overflow and sink like the river of Egypt—The Nile overflows once in forty years and waters the land, and when it overflows, it brings up mud and dirt on its banks, and when it returns from watering, it returns over its banks and its water sinks. And that is called sinking, for the dirt that makes the water murky, settles. and it shall cast up Heb. וְנִגְרְשָׁה, Like (Isa. 57:20) “And its waters cast up (וַיִּגְרְשׁוּ) mud and dirt.” Also the land will spew out the wicked in its midst, and afterwards it will rest.

והבאתי השמש בצהרים. כשיהא להם שלום גדול תבא מפלה פתאום ואמרו רבותינו (מ"ק כה) זה יומו של יאשיהו שמת בחרב של שלום כמו שאמרו רבותינו (תענית כב) אין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה שאמר לו ליאשיה (ד"ה ב ל"ה) מה לי ולך לא עליך אתה היום לא עליך אני בא היום כי אם לעבור דרך ארצך אל בית מלחמתי וגו':

I will cause the sun to set at midday—When there will be exceeding tranquility, a sudden downfall will come and our Rabbis said: This refers to the day of Josiah who died by the “peaceful sword” as our Rabbis said: There was no more peaceful sword than Pharaoh-Neco who said to Josiah, (II Chron. 35:21) “What do I have to do with you, O king of Judah; not upon you yourself today.” Not upon you do I come today, but to pass through your land “to the house against which I wage war etc.” [from Mo’ed Katan, Ta’anith 22a]

השמש. מלכות בית דוד נמשלה כשמש שנא' (תהילים פ״ט:ל״ז) וכסאו כשמש נגדי:

the sun—The kingdom of the house of David is compared to the sun, as it is said: (Psalms 89:37) “And his throne is like the sun opposite Me.”

והפכתי חגיכם לאבל. כענין שנאמר (ד"ה ב לה) וכל יהודה וירושלים מתאבלים על יאשיהו:

And I will turn your festivals into mourning—as the matter is stated: (II Chron 35:24) “And all Judah and Jerusalem mourned for Josiah.”

וכל שיריכם לקינה. כענין שנאמר (שם) ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם:

and all your songs into lamentation—as the matter is stated: (ibid. verse 25) “And all the singing men and singing women spoke in their lamentations.”

כאבל יחיד. כאב שמתאבל על בן יחיד:

like the mourning for an only son—Like a father who mourns over an only son.

כי אם לשמוע. שתפסוק מכם רוח הקדש:

but to hear—for the holy spirit shall terminate from them.

תתעלפנה. תפרח רוחם כמו ויתעלף (יונה ד) וכן עצי השדה עולפו (יחזקאל ל״א:ד׳-ה׳) וכן בלשון משנה יתעלפה פשמיי"ר בלע"ז:

shall faint Heb. תִּתְעַלַּפְנָה. Their spirit shall fly out. Cf. (Jonah 4:8) “And he fainted (וַיִּתְעַלָּף).” And so, (Ezekiel 31:15) “The trees of the field fainted (עֻלְפֶּה) for him.” And so in the language of the Mishnah (Chullin 3b): “He may faint (נִתְעַלְּפָה),” pasmer, (pamer) in French. [from Dunash p.84]

חי אלהיך דן. אחד מן העגלים שהעמיד ירבעם בדן:

“As your god lives, O Dan,”—One of the calves that Jeroboam erected in Dan.