במדבר י״ח

ויאמר ה' אל אהרן. לְמֹשֶׁה אָמַר שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, לְהַזְהִירוֹ עַל תַּקָּנַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ:

Adonoy said to Aharon. He told Moshe to say to Aharon, To exhort him concerning [precautions] for the benefit of the Israelites, so that they do not enter the Sanctuary.

אתה ובניך ובית אביך. הֵם בְּנֵי קְהָת אֲבִי עַמְרָם:

You, your sons, and your father’s house. The children of Kehos, Amram’s father.

תשאו את עון המקדש. עֲלֵיכֶם אֲנִי מַטִּיל עֹנֶשׁ הַזָּרִים שֶׁיֶּחֶטְאוּ בְעִסְקֵי הַדְּבָרִים הַמְקֻדָּשִׁים הַמְּסוּרִים לָכֶם, הוּא הָאֹהֶל וְהָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ — אַתֶּם תֵּשְׁבוּ וְתַזְהִירוּ עַל כָּל זָר הַבָּא לִגַּע:

Will bear the sin of the Sanctuary. I am casting, upon you, the punishment of the unauthorized persons who sin by their involvement with the sacred objects placed in your charge — the Tent, Ark, Table, and sacred vessels. You must station yourselves and warn every unauthorized person who attempts contact.

ואתה ובניך. הַכֹּהֲנִים:

And you and your sons. The kohanim.

תשאו את עון כהנתכם. שֶׁאֵינָהּ מְסוּרָה לַלְוִיִּם, וְתַזְהִירוּ הַלְוִיִּם הַשּׁוֹגְגִים שֶׁלֹּא יִגְּעוּ אֲלֵיכֶם בַּעֲבוֹדַתְכֶם:

Will bear the sin of your kehunah. Since it is not a charge given to the Levites, you must warn the erring Levites not to come in contact with you during your service.

וגם אחיך. בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי:

Also, your brothers. The sons of Gershon and the sons of Merori.

וילוו. וְיִתְחַבְּרוּ אֲלֵיכֶם, לְהַזְהִיר גַּם אֶת הַזָּרִים מִלִּקְרַב אֲלֵיהֶם:

They shall join you. They shall unite with you in also warning the unauthorized persons not to approach them.

וישרתוך. בִּשְׁמִירַת הַשְּׁעָרִים וּלְמַנּוֹת מֵהֶם גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכָּלִין (ספרי):

And serve you. By guarding the gateways, and through the appointment, from them, of custodians and administrators.

וזר לא יקרב אליכם. אֶתְכֶם אֲנִי מַזְהִיר עַל כָּךְ:

A commonor should not approach you. I admonish you about this.

ולא יהיה עוד קצף. כְּמוֹ שֶׁהָיָה כְבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ז) "כִּי יָצָא הַקֶּצֶף" (ספרי):

So that there will be no more wrath. As there already was, as it is said, “for the wrath has surfaced.”

לכם מתנה נתנים. יָכוֹל לַעֲבוֹדַתְכֶם שֶׁל הֶדְיוֹט, תַּ"ל "לַה'", כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַעְלָה, לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכָּלִין:

Given to you as a gift. Perhaps for your personal, secular service? The Torah, therefore, teaches, “for God,” as specified above, to attend to the mandate — custodians and administrators.

עבדת מתנה. בְּמַתָּנָה נְתַתִּיהָ לָכֶם:

The service as a gift. I have given it to you as a gift.

ואני הנה נתתי לך. בְּשִׂמְחָה, לְשׁוֹן שִׂמְחָה הוּא זֶה, כְּמוֹ "הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד'); מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן שָׂדֶה לְאוֹהֲבוֹ, וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְעַרְכָּאִין, בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר עַל הַשָּׂדֶה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר לְנֶגְדְּךָ, הֲרֵינִי כוֹתֵב וְחוֹתֵם לְךָ וּמַעֲלֶה בְעַרְכָּאִין, אַף כָּאן, לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן עַל הַכְּהֻנָּה, בָּא הַכָּתוּב וְנָתַן לוֹ כ"ד מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה בִּבְרִית מֶלַח עוֹלָם, וְלְכָךְ נִסְמְכָה פָרָשָׁה זוֹ לְכָאן (ספרי):

Behold, I have given you. With joy. This term denotes joy, as in, “behold, he is going out to meet you, and when he sees you, he will rejoice in his heart.” This is compared to a king who gave a property to his intimate friend, but did not write and sign a deed, or register it with the authorities. Someone came and claimed the property. The king said to him: “Whoever wishes will come and claim against you. Behold, I will write and sign a deed to you, and register it with the authorites.” Here, too, because Korach came and claimed the kehunah from Aharon, Scripture presents him with twenty-four kehunah gifts, with the eternal covenant of salt. This is why this chapter was placed here.

משמרת תרומתי. שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרָן בְּטָהֳרָה:

The guarding of my terumah-gifts. Which you must guard in ritual purity.

למשחה. לִגְדֻלָּה (שם):

For consecration. For greatness.

מן האש. לְאַחַר הַקְטָרַת הָאִשִּׁים:

From the fire. After the burning of the fire.

כל קרבנם. כְּגוֹן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר:

[Of] all their sacrifices. For example, the communal shelamim-offerings.

מנחתם חטאתם ואשמתם. כְּמַשְׁמָעוֹ:

Their minchah-offerings, their sin-offerings, and their guilt-offerings. As the plain meaning indicates.

אשר ישיבו לי. זֶה גֶּזֶל הַגֵּר (שם; זבחים מ"ד):

Which they return to Me. This refers to the proselyte’s stolen property.

בקדש הקדשים תאכלנו וגו'. לִמֵּד עַל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא בָּעֲזָרָה לְזִכְרֵי כְהֻנָּה:

You shall eat it in the supremely holy. This teaches that the supremely holy offerings may be eaten only in the Sanctuary courtyard, and by the male kohanim.

תרומת מתנם. הַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה וּמֵהַשְּׁלָמִים וּמֵאֵיל נָזִיר:

Their terumah-gift. Which was set aside from the thanksgiving-offering, the peace- offering, and the ram of the nazarite.

לכל תנופת. שֶׁהֲרֵי אֵלּוּ טְעוּנִין תְּנוּפָה:

Of all of the wave-offerings. Since these require waving.

כל טהור. וְלֹא טְמֵאִים; דָּ"אַ: כָּל טָהוֹר לְרַבּוֹת אִשְׁתּוֹ:

All those ritually pure. But not those ritually defiled. Another interpretation of “all those ritually pure” — to include his wife.

ראשיתם. הִיא תְּרוּמָה גְדוֹלָה:

Their terumah-gift. This refers to the major terumah-gift.

כחזה התנופה וכשוק הימין. שֶׁל שְׁלָמִים שֶׁנֶּאֱכָלִין לַכֹּהֲנִים וְלִנְשֵׁיהֶם לִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד:

Like the breast which is waved and like the right thigh. Of the peace-offering, which are eaten by the kohanim, and their wives, children, and servants, for two days and one night. The firstborn [animal], also, is eaten for two days and one night.

לך יהיה. בָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד, וְהוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחֶרֶת, שֶׁלֹא תֹאמַר, כְּחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה (זבחים נ"ז):

It shall be yours. R’ Akiva came, and expounded: Scripture adds an additional “being,” so that you should not say, “like the breast and thigh of the thanksgiving-offering, which is only eaten for a day and a night.”

כל תרומת הקדשים. מֵחִבָּתָהּ שֶל פָּרָשָׁה זוֹ כְּלָלָהּ בַּתְּחִלָּה וּכְלָלָהּ בַּסּוֹף וּפָרַט בָּאֶמְצַע (עי' ספרי):

All of the sacred terumah-gifts. Because this parashah is precious, it is generalized at the beginning, generalized at the end, and detailed in between.

ברית מלח עולם. כָּרַת בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא וּמִתְקַיֵּם וּמַבְרִיא אֶת אֲחֵרִים (שם):

An eternal covenant of salt. He made a covenant with Aharon with a robust, enduring object which invigorates others.

ברית מלח. כַּבְּרִית הַכְּרוּתָה לַמֶּלַח שֶׁאֵינוֹ מַסְרִיחַ לְעוֹלָם:

A covenant of salt. Like the covenant made with salt, which never spoils.

וחלק לא יהיה לך בתוכם. אַף בַּבִּזָּה (שם):

And you will not have a share among them. Even in the spoils.

והם. הַלְוִיִּם — יִשְׂאוּ עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַזְהִיר הַזָּרִים מִגֶּשֶׁת אֲלֵיהֶם:

They. The Levites will bear the sins of the Israelites, since it is incumbent upon them to warn unauthorized persons against approaching them.

אשר ירימו לה' תרומה. הַכָּתוּב קְרָאוֹ תְּרוּמָה עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר:

Which they must set aside to Adonoy as a terumah-gift. Scripture calls it “a terumah-gift” until he separates the terumah of the tithe from it.

ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלָּכֶם אֲסוּרָה לְזָרִים וְלִטְמֵאִין, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתָה וְחֹמֶשׁ כִּתְרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית דָּגָן מִן הַגֹּרֶן:

Your terumah-gift will be considered the same as grain from the granary. The terumah of your tithe is prohibited to unauthorized persons and to the ritually unclean, and they are liable to the death penalty, and to the additional fifth, like the major terumah- gift, which is called the first portion of grain from the granary.

וכמלאה מן היקב. תְּרוּמַת תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר הַנִּטֶּלֶת מִן הַיְקָבִים:

And [wine and oil of] fully ripened fruit from the cistern. The terumah-gift of wine and oil taken from the cisterns.

מלאה. לְשׁוֹן בִּשּׁוּל — תְּבוּאָה שֶׁנִּתְמַלֵּאת:

Fully ripened fruit (lit. full). The term denotes ripeness. Full produce.

יקב. הוּא הַבּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגַּת שֶׁהַיַּיִן יוֹרֵד לְתוֹכוֹ, וְכָל לְשׁוֹן יֶקֶב חֲפִירַת קַרְקַע הוּא, וְכֵן "יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ" (זכריה י"ד), הוּא יָם אוֹקְיָנוֹס, חֲפִירָה שֶׁחָפַר מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם:

Cistern. This refers to the pit before the press, wherein the wine flows. The word יֶקֶב always denotes an excavation of earth. Similarly, “the king’s cisterns,” referring to the sea of Okiyanus, an excavation dug by the King of the universe.

כן תרימו גם אתם. כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְרִימִים מִגָּרְנָם וּמִיִּקְבֵיהֶם, תָּרִימוּ גַּם אַתֶּם מִמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּכֶם, כִּי הוּא נַחֲלַתְכֶם:

So must you, too, set aside. Just as the Israelites set aside from their granaries and cisterns, so must you, too, from your tithe, since that is your inheritance.

מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת ה'. בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁאִם הִקְדִּים לֵוִי אֶת הַכֹּהֵן בַּכְּרִי וְקִבֵּל מַעְשְׂרוֹתָיו קֹדֶם שֶׁיִּטֹּל כֹּהֵן תְּרוּמָה גְדוֹלָה מִן הַכְּרִי, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ הַלֵּוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר תְּחִלָּה אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים לִתְרוּמָה גְדוֹלָה, וְיַחֲזֹר וְיַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר (ספרי):

From all of your gifts you must set aside all of the terumah-gifts of Adonoy. Scripture speaks of major terumah, [teaching] that if the Levite pre-empted the kohein at the storage bin, and received his tithes before the kohein took the major terumah from the storage bin, the Levite must first set aside one fiftieth of the tithe as major terumah, and then return and set aside the terumah of the tithe.

בהרימכם את חלבו ממנו. לְאַחַר שֶׁתָּרִימוּ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִמֶּנּוּ:

When you set aside the finest part of it. After you set aside the terumah of the tithe from it.

ונחשב הַמּוֹתָר לַלְוִיִּם חֻלִּין גְּמוּרִין:

It will be considered. What remains for the Levites [will be considered] completely secular.

כתבואת גרן לישראל, שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב תְּרוּמָה — שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה" — יָכוֹל יְהֵא כֻלּוֹ אָסוּר, תַּ"ל "וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן", מַה שֶּׁל יִשְׂרָאֵל חֻלִּין, אַף שֶׁל לֵוִי חֻלִּין (עי' ספרי):

Like the produce of the granary. To the Israelite. So that you should not say, since the Torah calls it “terumah,” as it is said, “for the Israelites’ tithe which they set aside for God as a terumah-gift,” perhaps it is completely forbidden. The Torah therefore teaches, “It will be considered, for the Levites, like the produce of the granary.” Just as that of the Israelite is secular, so is that of the Levite secular.

בכל מקום. אֲפִלּוּ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת (שם):

Anywhere. Even in the cemetery.

ולא תשאו עליו חטא וגו'. הָא אִם לֹא תָרִימוּ תִּשְׂאוּ חֵטְא:

You will not bear a sin because of it, etc. Hence, if you do not set aside, you will bear a sin.

ולא תמותו. הָא אִם תְּחַלְּלוּ תָּמוּתוּ:

And you will not die. Hence, if you profane, you will die.