במדבר כ״ח:א׳-ח׳

צו את בני ישראל. מָה אָמוּר לְמַעְלָה? יִפְקֹד ה', אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה עַד שֶׁאַתָּה מְצַוֵּנִי עַל בָּנַי, צַוֵּה אֶת בָּנַי עָלַי, מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה נִפְטֶרֶת מִן הָעוֹלָם וְהָיְתָה מְפַקֶּדֶת בַּעְלָהּ עַל בָּנֶיהָ וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְסִפְרֵי:

Command Bnei Yisroel. What is stated above? ”May God command. . .” The Holy One, Blessed is He, said to him, ‘Before you command Me concerning My children, command My children concerning Me.’ This is comparable to a princess who was passing from the world. She instructed her husband concerning her children, etc., as is stated in Sifri.

קרבני. זֶה הַדָּם:

My offering. This refers to the blood.

לחמי. אֵלּוּ אֵמוּרִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ג') "וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה" (ספרי):

My bread. This refers to the “emurin” parts, as it is said, “The kohein shall burn them on the altar, bread of the fire.”

לאשי. הַנִּתָּנִין לְאִשֵּׁי מִזְבְּחִי:

Of My fires. to be placed on the fires of My altar.

תשמרו. שֶׁיִּהְיוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו, מִכָּאן לָמְדוּ וְתִקְּנוּ מַעֲמָדוֹת (תענית כ"ו):

You shall be vigilant. The kohanim, Levites and Bnei Yisroel shall stand over it. They learned from here, and instituted the “ma’amados” units.

במועדו. בְּכָל יוֹם הוּא מוֹעֵד הַתְּמִידִים:

At its prescribed time. Every day is the time prescribed for the constant-offerings.

ואמרת להם. אַזְהָרָה לְבֵית דִּין (ספרי):

Say to them. This is an admonishment to the Bais Din.

שנים ליום. כִּפְשׁוּטוֹ, וְעִקָּרוֹ בָא לְלַמֵּד שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁחָטִין כְּנֶגֶד הַיּוֹם — תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בַּמַּעֲרָב וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִזְרָחָן שֶׁל טַבָּעוֹת (ספרי; יומא ס"ב):

Two each day. Like the plain interpretation, but essentially, it teaches that they should be slaughtered towards the sun, the constant morning sacrifice to the west, and that of the afternoon to the east of the rings.

את הכבש אחד. אַעַ"פִּ שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" וְגוֹ' (שמות כט לח), הִיא הָיְתָה אַזְהָרָה לִימֵי הַמִּלּוּאִים וְכָאן צִוָּה לַדּוֹרוֹת:

One lamb. Although it is already stated in the parasha of “You shall command” — “this is what you shall offer,” — those instructions were for the days of inauguration, whereas here, the commandment is for all the generations.

סלת למנחה. מִנְחַת נְסָכִים:

Fine flour as a meal-offering. The libation minchah.

העשיה בהר סיני. כְּאוֹתָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּימֵי הַמִּלּוּאִים; דָּ"אַ — העשיה בהר סיני, הִקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת הַר סִינַי — אוֹתָהּ שֶׁנִּתְקָרְבָה לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה — שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שם כ"ד) "וַיָּשֶֹם בָּאֲגָנֹת", מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה כְּלִי (ספרי):

As offered on Mount Sinai. Like those which were done during the days of inauguration. Another interpretation [of] which was done at Mount Sinai: The constant burnt-offering is compared to the burnt-offering at Mount Sinai — the one brought before the giving of the Torah — of which Scripture states “. . .and [he] placed it in the basins.” This teaches that it (the constant-offering) requires a vessel.

ונסכו. יַיִן:

Its libation. Wine.

בקדש הסך. עַל הַמִּזְבֵּחַ יִתְנַסְּכוּ:

In the Holy [Sanctuary], you shall pour. They shall be poured on the altar.

נסך שכר. יַיִן הַמְשַׁכֵּר, פְּרָט לְיַיִן מִגִּתּוֹ (בבא בתרא צ"ז):

An intoxicating libation. Intoxicating wine. This excludes wine, fresh from the wine press.

ריח ניחח. נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי (ספרי):

A pleasing aroma. It pleases Me that I spoke and My wish was fulfilled.