במדבר, שישי

פקד כל בכר זכר מבן חדש ומעלה. מִשֶּׁיָּצָא מִכְּלַל סְפֵק נְפָלִים:

Count every male firstborn . . . from the age of one month and above. When he (the infant) can no longer be categorized as stillborn.

ואת בהמת הלוים וגו'. לֹא פָדוּ בְהֵמוֹת הַלְוִיִּם אֶת בְּכוֹרֵי בְהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶת פִּטְרֵי חֲמוֹרֵיהֶם, וְשֶׂה אֶחָד שֶׁל בֶּן לֵוִי פָּטַר כַּמָּה פִטְרֵי חֲמוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי מָנָה הָעוֹדְפִים בָּאָדָם וְלֹא מָנָה הָעוֹדְפִים בַּבְּהֵמָה (שם ד'):

And the animals of the Levites . . .etc. The animals of the Levites did not redeem the firstlings of the Israelites’ clean (i.e., kosher) animals, but [they did redeem] the firstlings of their donkeys. And a single sheep belonging to a Levite released numerous of the Israelites’ donkey firstlings. The proof is that Scripture counts the extra men, but did not count the extra animals.

ואת פדויי השלשה וגו'. וְאֶת הַבְּכוֹרוֹת הַצְּרִיכִין לְהִפָּדוֹת בָּהֶם, אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתַיִם הָעֹדְפִים בָּהֶם יְתֵרִים עַל הַלְוִיִּם, מֵהֶם תִּקַּח חמשת שקלים לגלגלת; כָּךְ הָיְתָה מְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, עֶשְׂרִים כֶּסֶף, שֶׁהָיָה בְּכוֹרָהּ שֶׁל רָחֵל (ב"ר פ"ד):

And the redemption of the [two hundred and seventy-]three. The firstborn who require redemption among them (the Israelites), these are the two hundred seventy-three extras among them, over and above the Levites. From them, take five shekolim per head. This was the sale price for Yoseif, twenty silver [pieces], who was Rochel’s firstborn.

העדפים על פדויי הלוים. עַל אוֹתָן שֶׁפָּדוּ הַלְוִיִּם בְּגוּפָן:

[Those whose numbers were] in excess of those who were redeemed through the Levites. Those redeemed by the very presence of the Levites.

חמשה וששים ושלש מאות ואלף. כָּךְ סְכוּם הַחֶשְׁבּוֹן: חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת — לְמָאתַיִם בְּכוֹרוֹת אֶלֶף שֶׁקֶל, לְשִׁבְעִים בְּכוֹרוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל, וְשָׁלֹשׁ בְּכוֹרוֹת חֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁקֶל; אָמַר, כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה? בְּכוֹר שֶׁאֹמַר לוֹ תֵּן חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, יֹאמַר לִי "אֲנִי מִפְּדוּיֵי הַלְוִיִּם". מֶה עָשָׂה? הֵבִיא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף פְּתָקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶם "בֶּן לֵוִי" וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה פְּתָקִין כָּתַב עֲלֵיהֶן "חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים", בְּלָלָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, אָמַר לָהֶם, בּוֹאוּ וּטְלוּ פִתְקֵיכֶם לְפִי הַגּוֹרָל (סנהדרין י"ז):

One thousand three hundred sixty five. This is the sum total, [at] five shekolim per head. For two hundred firstborn: one thousand shekolim. For seventy firstborn — three hundred and fifty shekolim. For three firstborn — fifteen shekolim. He (Moshe) said, “How shall I do this? Any firstborn whom I tell to pay five shekolim will say, ‘I am from those redeemed by the Levites”’! What did he do? He brought twenty-two thousand slips and wrote “Levite” on them, and two hundred and seventy three slips and wrote “five shekolim” on them. He mixed them together, and placed them in a container. [Then] he told them, “Come, choose your slips by lot.”