עבודה זרה ס״ב

מַתְנִי׳ הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּיֵין נֶסֶךְ — שְׂכָרוֹ אָסוּר. שְׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ ״הַעֲבֵר לִי חָבִית שֶׁל יַיִן נֶסֶךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם״ — שְׂכָרוֹ מוּתָּר. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ יֵין נֶסֶךְ — שְׂכָרָהּ אָסוּר. שְׂכָרָהּ לֵישֵׁב עָלֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ גּוֹי לְגִינוֹ עָלֶיהָ — שְׂכָרָהּ מוּתָּר.

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא שְׂכָרוֹ אָסוּר? אִילֵּימָא, הוֹאִיל וְיֵין נֶסֶךְ אָסוּר בַּהֲנָאָה, שְׂכָרוֹ נָמֵי אָסוּר — הֲרֵי עׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם דַּאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, וּתְנַן: מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן — מְקוּדֶּשֶׁת!

אֶלָּא, הוֹאִיל וְתוֹפֵס אֶת דָּמָיו כַּעֲבוֹדָה זָרָה. וַהֲרֵי שְׁבִיעִית דְּתוֹפֶסֶת אֶת דָּמֶיהָ, וּתְנַן: הָאוֹמֵר לְפוֹעֵל ״הֵילָךְ דִּינָר זֶה, לְקוֹט לִי בּוֹ יָרָק הַיּוֹם״ — שְׂכָרוֹ אָסוּר, ״לְקוֹט לִי יָרָק הַיּוֹם״ — שְׂכָרוֹ מוּתָּר!

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קְנָס הוּא שֶׁקָּנְסוּ חֲכָמִים בַּחֲמָרִין וּבְיֵין נֶסֶךְ. יֵין נֶסֶךְ — הָא דַּאֲמַרַן, חַמָּרִין מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: הַחַמָּרִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית — שְׂכָרָן שְׁבִיעִית.

מַאי ״שְׂכָרָן שְׁבִיעִית״? אִילֵּימָא דְּיָהֲבִינַן לְהוּ שָׂכָר מִפֵּירוֹת שְׁבִיעִית, נִמְצָא זֶה פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ מִפֵּירוֹת שְׁבִיעִית, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״לְאׇכְלָה״ וְלֹא לִסְחוֹרָה!

וְאֶלָּא דְּקָדוֹשׁ שְׂכָרָן בִּקְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית. וּמִי קָדוֹשׁ? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְפוֹעֵל: ״הֵילָךְ דִּינָר זֶה וּלְקוֹט לִי יָרָק הַיּוֹם״ — שְׂכָרוֹ מוּתָּר, ״לְקוֹט לִי יָרָק בּוֹ הַיּוֹם״ — שְׂכָרוֹ אָסוּר!

אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם יָהֲבִינַן לֵיהּ שָׂכָר מִפֵּירוֹת שְׁבִיעִית, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ ״לְאׇכְלָה״ וְלֹא לִסְחוֹרָה, דְּיַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ בְּצַד הֶיתֵּר, כְּדִתְנַן: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ:

״הַעֲלֵה לִי פֵּירוֹת הַלָּלוּ לִירוּשָׁלַיִם לְחַלֵּק״, אֲבָל אוֹמֵר לוֹ: ״הַעֲלֵם לְאוֹכְלָם וְלִשְׁתּוֹתָם בִּירוּשָׁלַיִם״, וְנוֹתְנִין זֶה לָזֶה מַתָּנָה שֶׁל חִנָּם.

וְרָבָא אָמַר: לְעוֹלָם דְּקָדוֹשׁ בִּקְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ פּוֹעֵל — פּוֹעֵל דְּלָא נְפִישׁ אַגְרֵיהּ לָא קַנְסוּהּ רַבָּנַן, חַמָּרִין דִּנְפִישׁ אַגְרַיְיהוּ — קְנַסוּ רַבָּנַן בְּהוּ. וּמַתְנִיתִין — חוּמְרָא דְּיֵין נֶסֶךְ שָׁאנֵי.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׂכָרוֹ לִסְתָם יֵינָן, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִיסּוּרָא חָמוּר כִּדְיֵין נֶסֶךְ — שְׂכָרוֹ נָמֵי אָסוּר, אוֹ דִלְמָא: הוֹאִיל וְטוּמְאָתוֹ (קיל) [קִילָא] — אַף שְׂכָרוֹ נָמֵי קִיל?

תָּא שְׁמַע: דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּאֹגַר אַרְבֵּיהּ לִסְתָם יֵינָן, יְהַבוּ לֵיהּ חִיטֵּי בְּאַגְרָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל קְלִינְהוּ וְקִבְרִינְהוּ (בקברי) [בֵּי קִבְרֵי].

וְלֵימָא לֵיהּ: בַּדְּרִינְהוּ! אָתוּ בְּהוּ לִידֵי תַּקָּלָה. וְלִיקְלִינְהוּ וְלִיבַדְּרִינְהוּ! דִּלְמָא מְזַבְּלִי בְּהוּ.

וְלִקְבְּרִינְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ! מִי לָא תְּנַן: אֶחָד אֶבֶן שֶׁנִּסְקַל בָּהּ, וְאֶחָד עֵץ שֶׁנִּתְלָה עָלָיו, וְאֶחָד סַיִיף שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ, וְאֶחָד סוּדָר שֶׁנֶּחְנַק בּוֹ — כּוּלָּם נִקְבָּרִים עִמּוֹ?

הָתָם דְּקָא קָבְרִי בְּבֵי דִינָא, מוֹכְחָא מִילְּתָא דַּהֲרוּגֵי בֵּית דִּין נִינְהוּ. הָכָא לָא מוֹכְחָא מִילְּתָא, אֵימַר: אִינָשׁ גְּנַב וְאַיְיתִי קְבַר הָכָא.

דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי יָזְפִי פֵּירֵי שְׁבִיעִית מֵעֲנִיִּים, וּפָרְעוּ לְהוּ בִּשְׁמִינִית. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לְהוּ: יָאוּת הֵן עָבְדִין.

וּכְנֶגְדָּן בְּאֶתְנַן — מוּתָּר, דְּתַנְיָא: נָתַן לָהּ וְלֹא בָּא עָלֶיהָ, בָּא עָלֶיהָ וְלֹא נָתַן לָהּ — אֶתְנַנָּה מוּתָּר.

נָתַן לָהּ וְלֹא בָּא עָלֶיהָ — פְּשִׁיטָא, כֵּיוָן דְּלָא בָּא עָלֶיהָ מַתָּנָה בְּעָלְמָא הוּא דְּיָהֵיב לַהּ! וְתוּ, בָּא עָלֶיהָ וְלֹא נָתַן לָהּ — הָא לָא יָהֵיב לָהּ וְלָא מִידֵּי, וְכֵיוָן דְּלָא נָתַן לָהּ מַאי ״אֶתְנַנָּה מוּתָּר״?

אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: נָתַן לָהּ וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ, אוֹ בָּא עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ נָתַן לָהּ — אֶתְנַנָּה מוּתָּר.

נָתַן לָהּ וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ, לְכִי בָּא עָלֶיהָ