חולין קל״ד

ורמינהו על מנת שהמתנות שלי נותן לכל כהן שירצה

על מנת אחוץ קא רמית חוץ שיורא על מנת לאו שיורא

ורמינהו על מנת שהמתנות שלי המתנות שלו בהא פליגי מר סבר על מנת שיורא הוא ומר סבר על מנת לאו שיורא הוא

אמר לו מכור לי בני מעיה וכו׳ אמר רב לא שנו אלא ששקל לעצמו אבל שקל לו טבח הדין עם הטבח ורב אסי אמר אפילו שקל לו טבח הדין עמו

לימא בדרב חסדא קא מיפלגי דאמר רב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה דמר אית ליה דרב חסדא ומר לית ליה דרב חסדא

לא דכולי עלמא אית להו דרב חסדא והכא במתנות כהונה נגזלות קא מיפלגי דמר סבר נגזלות ומר סבר אין נגזלות

איכא דמתני לה להא שמעתא בפני עצמה רב אמר מתנות כהונה נגזלות ורב אסי אמר מתנות כהונה אין נגזלות

מתני׳ גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק פטור שהמוציא מחבירו עליו הראיה

גמ׳ כי אתא רב דימי אמר רמי ליה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן תנן ספק פטור אלמא ספיקא לקולא

ורמינהו חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי אלו של בעל הבית ושלאחר הקוצרים העליונים לעניים והתחתונים של בעל הבית

רבי מאיר אומר הכל לעניים שספק לקט לקט

אמר ליה אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה דתניא רבי יהודה בן אגרא אומר משום רבי מאיר ספק לקט לקט ספק שכחה שכחה ספק פאה פאה

אמר לו אל תשנה אותה אלא בלשון בן תדל והא טעמא קאמר דאמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב עני ורש הצדיקו מאי הצדיקו

אילימא בדינים והא כתיב ודל לא תהדר בריבו אלא צדק משלך ותן לו

אמר רבא הכא פרה בחזקת פטורה קיימא קמה בחזקת חיובא קיימא

אמר ליה אביי והרי עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור מן החלה משנתגייר חייב ספק חייב

אמר ליה ספק איסורא לחומרא ספק ממונא לקולא

דאמר רב חסדא וכן תני רבי חייא שמונה ספקות נאמרו בגר ארבע לחיוב וארבע לפטור

קרבן אשתו וחלה ובכור בהמה טמאה ובכור בהמה טהורה לחיוב

ראשית הגז והמתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור לפטור

כי אתא רבין אמר קמה אקמה רמי ליה

לוי זרע בכישר ולא הוו עניים למשקל לקט אתא לקמיה דרב ששת אמר ליה לעני ולגר תעזב אתם ולא לעורבים ולא לעטלפים

מיתיבי אין מביאין תרומה לא מגורן לעיר ולא ממדבר לישוב ואם אין שם כהן שוכר פרה ומביאה מפני הפסד תרומה

שאני תרומה דטבלה ולא סגיא דלא מפריש לה

והרי מתנות דלא טבלי ותניא מקום שנהגו למלוג בעגלים לא יפשיט את הזרוע

להפשיט את הראש לא יפשיט את הלחי ואם אין שם כהן מעלין אותן בדמים ואוכלן מפני הפסד כהן

שאני מתנות כהונה דנתינה כתיבא ביה השתא דאתית להכי תרומה נמי נתינה כתיבא ביה

ואלא תעזב יתירא למה לי

לכדתניא המפקיר את כרמו ולשחר השכים ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשרות

ההוא שקא דדינרי דאתא לבי מדרשא קדים רבי אמי וזכה בהן והיכי עביד הכי והא כתיב ונתן ולא שיטול מעצמו רבי אמי נמי לעניים זכה בהן

ואיבעית אימא אדם חשוב שאני דתניא והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול מאחיו בנוי בחכמה ובעושר

אחרים אומרים מנין שאם אין לו שאחיו הכהנים מגדלין אותו תלמוד לומר והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו

מתני׳ איזהו הזרוע מן הפרק של ארכובה עד כף של יד והוא של נזיר וכנגדו ברגל שוק רבי יהודה אומר שוק מן הפרק של ארכובה עד סובך של רגל אי זהו לחי מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת

גמ׳ תנו רבנן הזרע זה זרוע ימין אתה אומר זה זרוע ימין או אינו אלא זרוע שמאל תלמוד לומר הזרע

מאי תלמודא כדאמר רבא הירך המיומנת שבירך הכא נמי הזרוע המיומן שבזרוע

והלחיים למאי אתא להביא צמר שבראש כבשים ושער שבזקן תיישים והקבה למאי אתא להביא חלב שעל גבי הקבה וחלב שבתוך הקבה דאמר רבי יהושע כהנים נהגו בו עין יפה ונתנוהו לבעלים טעמא דנהגו הא לא נהגו דידיה הוא

דורשי חמורות היו אומרים הזרוע כנגד היד וכן הוא אומר ויקח רמח בידו

ולחיים כנגד תפלה וכן הוא אומר ויעמד פינחס ויפלל קבה כמשמעה וכן הוא אומר ואת האשה אל קבתה

ותנא מייתי לה מהכא שוק הימין אין לי אלא שוק הימין זרוע מוקדשין מנין תלמוד לומר תרומה זרוע חולין מנין תלמוד לומר תתנו

איזהו לחי מן הפרק של לחי ועד פיקה של גרגרת והתניא נוטלה ובית שחיטה עמה

לא קשיא הא רבנן והא רבי חנינא בן אנטיגנוס

דתניא מוגרמת פסולה העיד רבי חנינא בן אנטיגנוס על מוגרמת שהיא כשרה

איבעית אימא הא והא רבנן ומאי עמה עמה דבהמה

הדרן עלך הזרוע והלחיים